על הפרק

סיפור העקֵדה מעמיד לפנינו שאלה יסודית – האם יש משהו שבעבורו אנחנו מוכנים להקריב את חיינו וחיי יקירינו?

אי-אפשר היה שלא להתרגש נוכח אלפי ילדים המרעידים את האוויר בקריאת "שמע ישראל" ● עוד קצת על ל"ג בעומר בבואנו מהתהלוכות המרגשות

במציאות שבה הנשים, לומדות מקצועות חול, עובדות בחוץ וכו' – נכון ללמד בנות נושאים מכל חלקי התורה. מן-הסתם יש לזה קשר לגאולה הקרבה, שאז "תרבה הדעת והחכמה".

כשמגיע יום-הכיפורים אנו נזכרים שבעצם אנחנו יהודים ומקומנו בבית-הכנסת. זה הרגע שבו אנחנו רוצים בכל ליבנו ונפשנו פשוט להיות יהודים.

התברר שהעוצמות של העם היהודי קיימות בו במלוא עוזן, והן רק ממתינות לקריאה ולמנהיגות שתעורר את נקודת האמונה הטמונה בלב כל יהודי

צריך להביט על העם היהודי בעיני ההיסטוריה. בעיות וקשיים יש ויש, אבל לבסוף מתגברים. גם את שלטון-האימים של רוסיה הקומוניסטית עברנו ואנחנו ניצחנו

האסור והמותר, ההתנהגות והסגנון. על בית מקדש מעט – בית כנסת.

הלילות הארוכים של החורף מאפשרים לנו להכניס הבייתה אוצר אמיתי. תורה.

רוב "שנת העסקים" שלנו – אנו סוחרים ב"סחורתנו", התורה ומצוותיה. רק פעם אחת בשנה, בחודש אלול, ממש לפני ראש השנה ויום הכיפורים, אנו מתפנים לבדיקה כללית מקיפה – בה אנו מתרכזים בהתבוננות פנימה, בספירת המלאי ובחשבון הנפש.