יולי 2020

בימים אלו אשר רבים נמצאים בחל"ת וחויים קשיים בפרנסת בני ביתם, הנה קטע ממכתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שחווה קושי מסויים בפרנסתו כיצד עליו להתייחס למצב זמני זה..

בזמן שהעולם כולו מתמודד עם נגיף הקורונה, שלוחי חב"ד ממשיכים בביצוע משימתם במדינות שבהן מניין ההרוגים יוצא משליטה. מדוע הם לא חוזרים הביתה? מה הם עושים בלי מטיילים ישראלים? וכיצד מקיימים טקס הלוויה בזום?

מאות אלפי יהודים בעולם התחילו בפעם ה-40 של לימוד יומי בספר ’משנה תורה’ של הרמב"ם – ספר ההלכה המקיף ביותר את התורה כולה. יוזם הרעיון הוא הרבי מליובאוויטש בשנת תשמ"ד – 1984..

בימי ’בין המצרים’ מרבים בחצרות חסידים לעסוק בעניין הגאולה האמיתית והשלמה ובציפייה לבניין בית-המקדש השלישי. הרבי מליובאוויטש הוסיף וקרא ללמוד בימים האלה את סוגיות המשכן והמקדש..

בצרור היה כסף רב, שנמסר לו על-ידי שניים מעשירי פראשניץ, אשר ביקשו להפקיד את כספם בידי איש נאמן. כיצד יביט בפני האנשים שסמכו עליו וכיצד ינחמם על אובדן כספם? יותר מכך דכדכה אותו המחשבה כי קלושים הסיכויים להשיב להם את כספם, שכן הוא עצמו חי חיי דוחק וצמצום.

זו כוחה של מסורת חיה, העוברת מדור דור, מאב לבן, במשך אלפי שנים, לא כספר אגדות מימי קדם, לא כלימוד תרבות קדומה של מייסדי העם. כי אם בהשתלבותה המעשית בחיי היום יום, בביצוע מצוות ומנהגים המחיים את השמחה והכאב, הממחישים וקושרים כל פרט וגורלו אל הכלל כולו..

לקראת י"ז תמוז, ובהתאם להוראת הרבי מליובאויטש לעסוק בימים אלו בלימוד עניני בית הבחירה, אנו מביאים את סיפורו של מיכאל אוסניס – בונה דגמי בית המקדש מאבן..

כשמגיעים אלי אנשים לאימון ומציגים כל מיני מודלים של הצלחות בחיים, בראש ובראשונה אני מעמת אותם עם עצמם – עם עצמם ולא עם אחרים…

"עם המסוגל לשמור על חוויות חורבנו של מרכזו הרוחני – בית המקדש – אלפיים שנה, ולכאוב אותו כאילו לו עצמו אירע הדבר – עם זה הוא עם נצחי וכל העולם כולו לא יוכל לו" • הרהורי תשעה באב