התורה שייכת לכל יהודי, אבל אין פירוש הדבר שכל אחד ואחד רשאי לפרש את התורה כראות עיניו. בכלל, יש כאן תופעה מוזרה, שאינה קיימת בשום תחום עיוני. האם יעלה על הדעת שסטודנט שרק החל את לימודי הרפואה יתחיל 'לפרש' את עקרונות הרפואה כראות עיניו? וכי מי שלא למד פילוסופיה לעומק יעז לפרש את ספרי הפילוסופים הגדולים?
קטע קצר מתוך מפגש הרבי מליובאוויטש עם מחסרי הספרים: הרב יוסף ווינשטאק והרב אליעזר ארנריך – אודות הדפסת ספרים בזמננו
בתערוכה מיוחדת, שנערכה בספריית חב"ד בניו יורק, הוצגו בקיץ האחרון ספרים עתיקים מתקופת ערש הדפוס שנדפסו ב-100 שנים הראשונות של הדפוס העברי (ה'רל"ה [1475] – ה'של"ד [1574]). התערוכה הכילה כ-150 פריטים הכוללים ספרים, כתבי יד, כרוזים ומודעות עתיקים ונדירים.
שביל הזהב למשמעת נכונה יהיה בהפעלת הסמכות ההורית שלנו במינון מדויק, באופן אוביקייטיבי ופורפציונאלי למעלותיו והתנהגותו של הילד.
רבים מנסים למצוא תשובות לשאלת השואה. איך אפשר שישה מיליון יהודים, מובלים למשרפות כצאן לטבח? איך אפשר להבין את גורלם של מיליון ילדים שנרצחו באכזריות במיתות משונות ונוראות?
שני שלוחי חב"ד בארה"ב, הרב צבי קוניקוב והרב ירחמיאל גורליק, משוחחים על השאלה: כיצד ניתן לעצור את מגיפת ההתבוללות…
בתהליך החינוך להנעת הרצון אצל הילד העידוד מקבל חלק נכבד ונתח משמעותי. חשוב שזו תהיה התרבות היומיומית של מי שרוצה להגיע לליבו של הילד,לפרגן,להוקיר,להערך ולהתלהב ולשמוע מכל הישג ומכל מאמץ!
בני ישראל נגאלו ממצרים, בין השאר בזכות "שלא שינו את שמם". הם התעקשו לשמר את השמות העבריים, שמדגישים את השוני המייחד אותם מהמצרים שסביבם וכך נמנעו מלהיטמע בהם
אילו שמות הציע הרבי למי שביקשו לשנות את שמם הלועזי לשם יהודי מובהק? לקט מיוחד בעניין ה'שם היהודי'
"אשתי לא מרשה לי להיפגש עם חברים…" או "בעלי לא אוהב את חברה שלי". אלו תלונות שאנו שומעים לא פעם. מדוע הקשרים עם החברים, שעד החתונה היו לרוב פשוטים וטבעיים, הופכים להיות מורכבים ומחושבים?
02-800-1717
אבן עזרא 2 , ירושלים
ימים א-ה: 09:00-17:00
