בפרשתנו התורה מפרטת את גבולות הארץ: "זאת הארץ אשר תיפול לכם… ארץ כנען לגבולותיה". בעיון בפירוש רש"י אנו מבחינים בדבר הטעון הסבר: בעוד התורה משתמשת
מדוע לעתיד לבוא הצומות יתבטלו? ואיזו סיבה תהיה לנו לשמוח ולחגוג בימים אלה, שבהם נחרב בית-המקדש ועם-ישראל יצא לגלות?!
פתאום צדה את עיניי הודעה שנשאה את הכותרת: "משהו שלבטח יעניין אותך!". זה לא היה סתם גירוי סנסציוני, שנועד לפתות אותך לקרוא את המידע האלקטרוני שמאחוריו.
הגלות הקשה מכול היא הפנימית, כשאדם שרוי בגלות בנפשו. הגלותיות הזאת ספוגה בחיינו הציבוריים, עד שרבים כבר אינם מעלים על דעתם שאפשר להתנהג כעם בריא ונורמלי .
מגיל רך מחנך אורח-החיים היהודי ללימוד מתמיד של פרשיות וסוגיות, שלא כל כך מוצאים בהן משמעות מעשית היום, אלפי שנים לאחר שנכתבו. מה באמת פשר הערך הכל כך מקודש שמעניקים ללימוד התורה?
הזמן חולף ואביגדור עסוק כל הזמן בניהול עסקיו. הוא כל כך טרוד עד ששנים חולפות והבעל שם טוב הקדוש מסתלק לעולמו.
עוד ניצוץ מנשמת האומה,עלה בסערה לשמים •
את שריפת המקדש לא כיבו,לא דמעות ולא שטף מים • עמנו גלה דוי ונכאב • זקנים וחולים,יתומים ללא אב.
השטפונות הרסו את כל היבול, ואביגדור נאלץ למכור את ריהוט ביתו כדי לשלם את חובותיו.
אדם ניחן ביכולות הטבעיות להציב גבולות וסייגים בין הדברים הנוחים והמתאימים לו ובין אלה שאינם תואמים את דרישותיו. לכאורה, מתכון לאידיליה, אלא שלא תמיד כך הם פני הדברים.
שני המשרתים עברו מעיר לעיר, חיפשו בבתי-המדרשות ולא מצאוהו. הם הגיעו למסקנה כי כנראה מת או נרצח, וכל מאמציהם לריק.
02-800-1717
אבן עזרא 2 , ירושלים
ימים א-ה: 09:00-17:00
