רבי יוסף יצחק שניאורסון זצ"ל, האדמו"ר השישי לשולשלת חב"ד, היה האחד ויחיד שהעז לעמוד נגד הרוח' לשחות נגד הזרם של אותם ימים, והציג עמדה נחושה ועקשנית, עמדה שאינה מתפשרת בכל הנוגע ליסודי ערכי היהדות כמו: פתיחה מחדש של בתי-כנסיות שנסגרו, הענקת חינוך יהודי כשר לילדי ישראל באמצעות 'חדרים' מסתוריים, ייסוד מקוואות טהרה מחתרתיים, מאבק עיקש על שמירת השבת, ועוד.

רבי יוסף יצחק שניאורסון זצ"ל, ידע והבין, שלולא העמידה העקשנית והנחושה, לא יהיה עם יהודי! בראייה למרחוק, הוא ידע כי הכניעה לדרישות הקומוניזם יגרמו לאובדן היהדות ועל כן נלחם במסירות ובחירוף-נפש, וכך חינך והדריך את חסידיו בכל רחבי ברית המועצות דאז. למרות שמלחמתו במשטר הייתה נראית חסרת-סיכוי. הוא לא נכנע!

רבי יוסף יצחק שניאורסון זצ"ל, נאסר ועונה, נשלח לגלות ונרדף – אבל הוא ניצח. מסירות-הנפש שלו ושל חסידיו-שלוחיו, היא ששימרה את גחלת היהדות ברחבי ברית-המועצות, ובזכות הנחישות שלו נשארה יהדות חיה ומפעמת גם בימי השלטון הקומוניסטי. מאבק שנראה חסר-סיכוי לפני-כן הוכתר בניצחון מלא. הקומוניזם מת והיהדות עולה ופורחת ברחבי מדינות חבר-העמים ובעולם כולו!

זו תמציתו של חג-הגאולה י"ב בתמוז. 

בשעת לילה מאוחרת כשבני הבית כבר נמו את שנתם, קם הרב חגר את אבנטו והחל אומר בבכיות "תיקון חצות". מששמע בעל הבית את בכיו של הרב נבהל מאד, הוא ניגש לחדרו של הרב ושאלו לפשר בכיו. הרב סיפר לו שלפני שנים חרב לנו בית המקדש ועל כך הוא בוכה, אך עוד מעט יבוא המשיח ויבנה לנו את המקדש כבתחילה ואז כולנו נעלה לירושלים – סיים הרב את הסברו. הפונדקאי התפעל מאד מהסברו של הרב, אך השיב לרב כי הוא לא יוכל לעלות לירושלים בלי לשאול את אשתו…

עם שחר כשהתעוררה בעלת הבית מתרדמת הלילה, סיפר לה הפונדקאי על בכיו של הרב ודבריו ושאלה אם תרצה לעלות לירושלים בבוא המשיח. השיבה לו הפונדקאית, אכן לפני שנים היה לנו בית מקדש אבל לשם מה צריך לעלות לירושלים הרי הפרה נותנת חלב והפרנסה מצויה. הלך בעל הבית ושטח את טענותיה של אשתו בפני הרב, השיב לו הרב אכן ב"ה הפרה נותנת חלב והפרנסה מצויה בשפע אבל הנך יודע הרי שלפעמים באים הגוים וטובחים בנו. ענה לו על כך הפונדקאי התמים ´אז מה הבעיה בכך, כשיבואו הגוים ויטבחו בנו נעלה לארץ…

מובן שתשובתו של הפונדקאי היא גלותית ונובעת מתמימות וחוסר ידיעה, אך לנו גילה הבעל שם טוב כי בשביעי של פסח מאיר גילוי הארת המשיח בעולם, וזמן זה הוא זמן המסוגל לביאת המשיח, אל לנו לפספס את ההזדמנות הנפלאה הזו, ולעת המנחה ביום שביעי של פסח נסב, בבית הכנסת או בבית ונסעד את סעודת המשיח באכילת מצות ושתיית 'ארבע כוסות' יין כפי שהנהיג הרבי שלום דובער מליובאוויטש, על פי מאמר חז"ל, שלעתיד לבוא עתיד הקב"ה להשקות את אומות העולם ארבע כוסות של פורענות וכנגדן לישראל ארבע כוסות של נחמה.

הרבי מליובאוויטש הסביר שעצם העובדה, שבזמן הגלות אנו עורכים 'סעודת משיח', ומראים שישראל אינם 'מכירים' בגלות – בכך אנו מזרזים את הגאולה השלמה!