טעות היא לנמק את ברית המילה בשיקולי בריאות או היגיינה (למרות שמחקרים הוכיחו כי בברית-מילה יש כדי להוריד את אחוז הסיכון ללקות במהלה ממארת). המטרה האמיתית של ברית-המילה היא הטבעת החותם בבשר בברית קודש ביננו ובין ה’.

המצווה היא למול דווקא ביום השמיני ועל כן דוחה ברית המילה את השבת, ואפילו את יום הכיפורים. אמנם התורה אומרת "וביום השמיני ימול בשר עורלתו" אך על פי העיקרון של "וחי בהם" אין למול תינוק ביום השמיני, אם משקלו מועט מדי, אם לקה בצהבת, או מכל סיבה אחרת שעליה מורה הרופא. "פקוח נפש" דוחה כל מצוות ’עשה’ שבתורה, ועל כן דוחים את הברית אפילו על ספק "פקוח נפש". המילה עצמה כוללת שלושה שלבים ; מילה, פריעה ומציצה, המבוצעים בזריזות על ידי מוהל מומחה וירא שמים, מוכר ידוע ומוסמך.

המילה נערכת במעמד של עשרה אנשים (אך חוסר מנין אינו מעכב את עריכתה) ויש לעורכה בצמוד לסעודה שהיא סעודת מצווה המהווה מרכיב חשוב במצוות ברית מילה. בשל חשיבות סעודת המצווה אין להזמין קרואים לברית, כי לא יתכן שלא להיענות להזמנה של השתתפות במצווה חשובה שכזו, ולכן מודיעים בלבד את זמן האירוע ומקומו ולא מזמינים רשמית ופורמלית.

סנדק

האדם שמתכבד עני ההורים להחזיק את התינוק על ברכיו בזמן ברית המילה. בדרך כלל מכבדים בסנדקאות את הסבא או רב חשוב. מובא בספרים שסנדקאות היא סגולה לעשירות.

כסא של אליהו

הכסא שעליו יושב הסנדק עם התינוק הנימול. על פי דברי חז"ל מגיע אליהו הנביא לכל ברית מילה.

שיהיה במזל טוב!

לקבלת הדרכה בנושא ולפרטים נוספים פנה אלינו. השאר פרטים ונחזור אליך

תינוק קטן מגיח לאוויר העולם. אתם מתבוננים בו, נדהמים מיופיו, מחוסר האונים שלו, רוצים לחבק, לנשק, לגונן ולא להרפות, לעולם.

תפילה ללידה קלה
(חוברה על ידי ר' יוסף חיים מבגדד ה"בן איש חי")

יהי רצון מלפניך יְיָ אלהינו ואלהי אבותינו שתתמלא ברחמים על (פלונית בת פלונית) ובזכות הפרק תהילים אשר קראתי ובכח שמות הקודש היוצאים ממנו ובכח רחמיך העצומים ובזכות הפסוקים: "אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה",
"לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ"
"יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם".
תזכה נא את (שם היולדת ושם אמה) ללידה קלה לחיים טובים ארוכים ולשלום וברך אותה ותשמח ביוצאי חלציה, ותזכנו לשמוע בשורות טובות ולבשר בשורות טובות ותרבה שמחות בישראל אמן כן יהי רצון נצח סלה ועד.
אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקֲשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהי יַעֲקֹב סֶלָה, יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ,
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי.
בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.

יום הולדת

בתאריך העברי שבו חל יום ההולדת של כל אחד ואחת מבני ובנות ישראל, גובר מזלם, ולכן יש בהתנהגותם ביום זה להשפיע על כל ימי השנה הבאה.

לאחרונה פשט המנהג הטוב להוסיף בנתינת צדקה ביום זה, להוסיף בתפלה ובלימוד התורה, וכן להתבודד ולערוך "מאזן" של אופן ההתנהגות בשנה שעברה (חשבון נפש) ולקבל החלטות טובות לשנה הבאה לטובה.

כמו"כ נהגו לערוך התוועדות של שמחה לחברים וידידים מתוך שבח והודיה לה'. (ויש המברכים "שהחיינו" על פרי חדש).

תהלים פרק כ:

לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלהי יַעֲקֹב יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקּודֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ יִזְכֹּור כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה: ייִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יְיָ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְיָ מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ: אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהינוּ נַזְכִּיר: הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּיתְעוֹדָד: יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

לקבלת הדרכה בנושא ולפרטים נוספים פנה אלינו. לחץ כאן, השאר פרטים ונחזור אליך

לאור זאת נאמר בתורה: "…ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה, לי יהיו אני ה’".

לכן את בכורי הבהמה, אם לא היה בהם מום, היו מקריבים בבית המקדש על המזבח לה’ ואילו הבכור בבני האדם הוקדש מרגע הוולדו לעבוד בקודש. אולם מאחר שזמן קצר מיום צאתם ממצרים חטאו בני-ישראל במעשה העגל והבכורים בכללם, ניטלה מהם זכות העבודה בקודש והועברה לבני שבט לוי, אלה האחרונים ויתרו על כל קניניהם הפרטיים, לרבות נחלתם בארץ ישראל, כדי לשרת את הכלל. לכן כאשר נולד בן בכור, אנו "זוכים" בו לעצמינו באופן סמלי – רק בשל העובדה שהכהן ממלא את התפקיד שהבכור היה אמור לעשות, זהו אחד הטעמים שאת הבכור פודים דוקא מן הכהן שבא תחתיו.

האב מצווה בפדיון הבן (כמו המילה) אך אם הבן לא נפדה על ידי אביו חייב הוא לפדות את עצמו. לכן חשוב מאוד שכל מי שהוא בכור יוודא שאכן נפדה, ואם התברר שלא, יפדה את עצמו מיד. מי שאינו בטוח כי הוא בכור החייב בפדיון – יפדה את עצמו ללא ברכה.

לקבלת הדרכה בנושא ולפרטים נוספים פנה אלינו. לחץ כאן, השאר פרטים ונחזור אליך

מאחר ורוב האנשים אינם מסוגלים לכתוב ספר תורה, בשל המורכבות הרבה הקשורה בכך, לרבות הוצאה כספית של עשרות אלפי דולרים שיש לשם עבור הקלף, סופר סת"ם שעמל על כתיבתו במשך כשנה, הוצאות הגהה ועוד, המליץ הרבי מליובאוויטש שכל יהודי יהיה שותף בספר תורה כללי, בכך שיקנה אות אחת לפחות בספר תורה זה, ובכך יהיה שותף בספר התורה כולו. כמו-כן ביקש הרבי להעניק תעודה מיוחדת לכל רוכש.

בדרך זו גם מושגת אחדות בין כל היהודים השותפים באותו ספר. ככל שיותר יהודים מאוחדים ביניהם, מחזק הדבר את חוסנו הרוחני של עם ישראל.

רכוש עבורך ועבור בני ביתך אות בספר התורה! פנה אלינו, השאר פרטים ונחזור אליך

נוהגים לאכול בסעודה זו קטניות עגולות (חומוס – "ארבעס" בלע"ז) כמאכל שבבית אבלים, משום שבסעודה זו "מנחמים" כביכול את התינוק, אשר בבטן אמו לימדו מלאך את כל התורה, ובצאתו לאוויר העולם סטרו המלאך על פיו ושכח את תלמודו.

לקבלת הדרכה בנושא ולפרטים נוספים פנה אלינו. לחץ כאן, השאר פרטים ונחזור אליך

לאורך הדורות נוצרו כמה וכמה מנהגים שנועדו לסמל הולדתה של בת בכדי שדבר זה לא יעבור או יתקבל כדבר מובן מאליו. בתקופת המשנה והתלמוד נוסד מנהג של נטיעת עץ לאחר הלידה. היו נוטעים עץ ארז לבן ועץ אורן לבת. המשנה במסכת גיטין מספרת כי מענפי אותם העצים היו מכינים את המקלות לנשיאת החופה של בני הזוג בעת נישואיהם. בימי הביניים נוסד מנהג של טקס נתינת שם. הטקס נוסד מתוך צורך שנבע מכך שבעוד שהבנים מקבלים את שמם במהלך טקס ברית המילה, נתינת השם לבת נעשתה בצורה מוצנעת. הטקס כלל מתן השם, ברכת רפואה ליולדת והילדה וסעודת הודיה. חלק מאותו הטקס שרד עד היום כשבנות מקבלות את שמם בבית הכנסת בעת שהאב עולה לתורה, באותה הזדמנות גם מברכים את היולדת והתינוקת בברכת רפואה, כמו כן נהוג לערוך "קידוש" בבית הכנסת בשבת הראשונה להולדת הבת, מתוך הודאה לה’ על חסדו.

"זבד"היא מלה יחידאית במקרא ונהוג לפרש אותה כ"מתנה" או "מתנה טובה". בעדות המזרח העורכים טקס של "זבד הבת" נוהגים במהלכו לתת שם לבת. חשוב לומר כי טקס "זבד הבת" לא התקבע סופית ולכן יש אין סוף דרכים בהם ניתן להוסיף, לסגנן ולעדכן את הטקס על מנת שיהיה כמה שיותר אישי.

לקבלת הדרכה בנושא ולפרטים נוספים פנה אלינו. לחץ כאן, השאר פרטים ונחזור אליך