שבוע ימים ניתן לנו בכדי לפתח בתוכנו את מידת הרחמים, המיזוג והמיצוע, על ידי שנצרף אליה את יתר המידות, כגון:

15 – 'חסד שבתפארת': שילוב מידת החסד עם מידת התפארת מולידה פעולה של רחמים מתוך אהבה וחיבה ולא מתוך שתלטנות.

16 – 'גבורה שבתפארת': כל פעולה דורשת יעילות. כך גם מידת הרחמים. אם נפנה רחמים לאדם אכזר נכּשל במשימה. רק כאשר נצרף את מידת הגבורה, (הביקורת) אל מידת הרחמים, נשכיל למקד את האור למקומות הנכונים.

17 – 'תפארת שבתפארת': לרוב פעולת הענקה נמדדת לפי ערך הכרת הנותן במקבל. כך גם בהענקת רחמים. אולם, אם נאציל חום ואכפתיות כלפי הזולת רק בערך ובהתאם להכרה שלנו בו, יהיו אלה רחמים לא אמיתיים. רחמים אמיתיים אינם מקבלים הגבלה מצד הנותן, אלא הם ניתנים לזולת כפי שהוא, ורק הוא יודע מה ערכו ומה חסר לו.

18 – 'נצח שבתפארת': אם ריחמת על מישהו רק לרגע קט, או רק משום אינטרס צדדי ומאז נטשת אותו – אין זה הוגן. עלינו להתמיד בנתינת הרחמים עד שנעמיד את הזולת על רום מקומו האמיתי.

19 – 'הוד שבתפארת': צירוף מידת ההוד למתן רחמים, בא להורות לנו שעצם היכולת שלנו לתת חום וחיבה לזולת לא עושה אותנו טובים ממנו. לפיכך, כדי שלא נעקץ ממידת הגאווה נשלב עם נתינת הרחמים הכנעה וענווה הנובעות ממידת ההוד.

20 – 'יסוד שבתפארת': מידת היסוד מעניקה את היציבות בתחושת החמלה וההכלה כלפי הזולת. היסוד מייצב את הרחמים על ידי מציאת מכנה משוטף בין המשפיע למקבל.

21 – 'מלכות שבתפארת': השלב הסופי בבניית מידת התפארת היא חשיפת היופי המלכותי של הנותן. מי שמוצא בעצמו את הזולת, הוא הראוי להיקרא מלך. כתרו נוסך עליו יופי, כזה שמקרין חיבור והתכללות אל כל אותם הזקוקים לרחמיו.

הרב עומר הלוי​ הינו שליח חב"ד לבורסת היהלומים ר"ג, 

© כל הזכויות שמורות לרב עומר הלוי. 
אין לעשות שימוש בחומר בכל דרך שהיא ללא אישור מפורש בכתב מהמחבר. Email: beerhachasidus@gmail.com

29 – 'חסד שבהוד': כל אחד שהתנסה ביצירה, באומנות וכדומה, חש את החדווה שבזה. כאשר אדם כותב, מלחין, בונה ומעצב מוצר מסוים עד תום, הוא מתמלא אושר וסיפוק. בדומה לכך הוא הליך יצירת קשר בין שניים. , עוד קודם שניגש ליצור אותו, עלינו לשים לב שלא יצר השלטון מניע אותנו, אלא רצוננו לאהוב את הזולת נובע מענווה. זאת היא הכוונה בשילוב 'חסד שבהוד'.

30 – 'גבורה שבהוד': מידת ההוד מגלמת בנו ענווה. אבל, קיימת ענווה שלא במקומה. אדם צריך להכיר את כשרונו הפנימי ולהשתמש בו. אל ייבהל מפני 'עוון' של גאווה, מפני שצריך להיזהר הרבה יותר מענווה פסולה המדכאת את הנפש ומטשטשת את החן האלוקי. גיוס מידת הביקורת הבאה מן הגבורה מעניקה לאדם את היכולת להבחין בין ענווה אמיתית,  לבין ענווה מזויפת.

31 – 'תפארת שבהוד': השימוש במידת התפארת מאפשר למצוא את המכנה המשותף בין הצדדים השונים. כאשר נגלה הכנעה לא רק כלפי אדם המורם מעם, אלא גם כלפי הפחות שבפחותים, נוכל למצוא חיבור וצד משותף גם איתו. התנאי לכך הוא יישום השילוב בין ההכנעה עם הרצון להתאחד באמת – 'תפארת שבהוד'.

32 – 'נצח שבהוד': מידת הנצח משקפת כאמור עוצמה. הבחירה לשתף אותה עם הענווה של מידת ההוד תיצור אפקט של ענווה עם עוצמה, ערכים של צניעות עם תוקף. אדם שהשקפת עולמו מבוססת על עקרונות וערכים כמו צניעות וענווה, יש ביכולתו לעמוד מול כל אופנה מתחלפת.

33 – 'הוד שבהוד': בציפור הנפש של כל אחד מאיתנו מוטבעים ערכי הצניעות והענווה. עלינו לטפח ולחשוף אותם בטהרתם, מבלי שנמתין שיתנו לנו ציון על כך. אלא נעשה זאת בצניעות רבה – ענווה לשם ענווה.

34 – 'יסוד שבהוד': כל ניסיון להעביר לזולת תחושות של רגש פנימי זקוק ליסוד יציב שיקיימו. ללא שנקשר את עצמנו בקשר אמיץ לאובייקט הנתון, לא נצליח לשמר את הזרימה מאיתנו אליו. כך גם במידת הענווה שבאה מתוך עיקרון מוצק יש בכוחה לקרב ולחבר אפילו שתי יבשות שים גדול מפריד בניהן.

35 – 'מלכות שבהוד': אדם שבמשך שבוע ימים סיגל לעצמו את כללות חלקי מידת ההוד, הוא אדם שהדר ומלכות מלבישים את קומת נפשו. הליכותיו הן בצניעות וענווה מפני שיש לו כבוד עצמי. 'מלכות שבהוד' זוהי אצילות נפש המתבטאת בעיקר ביכולת להשפיע מהונך הרוחני לזולת עד שזה יגרום לו לרצות להדמות לעקרונות שמנחים אותך.

לספור יהלומים

במסגרת תפקידי כשליח בבית-חב"ד בורסת היהלומים ברמת-גן ניתנה לי לא פעם ההזדמנות לראות מקרוב את הליך יצור היהלום: כיצד כורים אותו מתוך תהום האדמה, גלם עטוף לכלוך, מצועף בקליפה חומה וגסה, כמו חונקת את קרני אורו – אחר-כך מגיע שלב הליטוש, 'פתיחת החלונות' בקליפת היהלום הקשה, עיצוב המודל המבוקש, ולבסוף הברקה מושלמת שאחריה ניתן לשבץ את היהלום הנוצץ בטבעת הכלה המיועדת.

כמה קל למצוא את ההקבלה והדמיון שבין הליך יצור היהלום למשמעות הפנימית של תקופת 'ספירת העומר' – הזמן המיוחד לליטוש המידות ואיזון קצוות הנפש – שבין יציאת מצרים, היציאה משערי הטומאה, ועד לחירות והטהרה שהוענקו לנו בחג-השבועות.

בשורות הבאות נתבונן במשימה המיוחדת שייעד לנו הבורא – ניתן מספר נקודות והדגשים על כל מידה ומידה שעלינו לבחון, לעדן ולפתח. כמו כן נכיר באור המיוחד שטמון בכל כוח מכוחות הנפש, אותו עלינו לחשוף ולגלות בעצמנו.

לתת דרור

בין חג-הפסח לחג-השבועות נמתחת לה תקופה של שבעה שבועות, 49 ימים. לתקופה זו משקל משמעותי במשנת היהדות, והיא מכונה 'ספירת העומר'.

בהתייחסות לרובד הפשט של ספירת ימי העומר נדמה שלספור זו פעולה קלה ופשוטה: בכל ערב, לאחר צאת הכוכבים, מברכים: "ברוך אתה ה' א-לֹהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ספירת העומר", ואז סופרים: "היום… ימים לעומר" – ובכל יום מוסיפים עוד יום, ועוד יום לעומר, וכן הלאה עד ליום הארבעים ותשעה.

אולם, הצצה אל קסמה וסודה של מצוות 'ספירת העומר' חושפת בפנינו משמעות פנימית ועמוקה הרבה יותר. תקופה זו המשתרעת בין "חג-האביב", לבין "חג-השבועות", מסמלת בפנימיותה, יותר מכל, את העת בה ניתנה לנו הזהות והמשמעות העמוקה ביותר – יהדותנו; זו תקופה שמחברת בין "חג-החירות", בו עם ישראל זכה להשתחרר משעבוד מצרים, לבין שבועות "חג מתן תורה", בו ניצב העם למרגלות הר סיני, וזכינו להתגלות האלוקית ולקבלת התורה.

באסמיה של 'תורת החסידות' מוטמן סוד שמנחה אותנו כי כל המאורעות שחלפו עלינו כעם בשחר ההיסטוריה אינם מנותקים כלל מההווה העכשווי, אלא אלו תהליכים שגם עתה אנו חווים אותם כחברה, או כמאורעות שעל כל אחד ואחד מאתנו, כפרט, לעבור עם עצמו בנפשו.

מהתבוננות במה שארע לנו אז, נראה שמדובר בפרק זמן מיוחד, שמחד גיסא זכינו כעם להשתחרר מעול השעבוד, אך מאידך גיסא נותרנו עדיין נטולי זהות ומסגרת. על פי זה מובן שתקופת המעבר בין 'פסח לעצרת', משעבוד לגאולה, משמעותה היא חיפוש והטמעת מושגי החירות בנפש האדם. תקופת זו בעיקר באה ללמד אותנו, שאין די ביציאה משעבוד כדי להשיג חירות אמתית – אלא עלינו לקבל ייעוד והדרכה בחיים, שעל ידם נגשים את תכלית ירידת נשמתנו לעולם הזה.

לספור ולהאיר

בכל שנה ושנה בתקופה זו אנו משחזרים שוב את אותו תהליך של 'ספירה' מפני שעלינו לעבור מחדש את אותו מסע געגועים לקראת הגילוי העצום בהר סיני, ובכל פעם אנו מוסיפים לו רובד נעלה יותר. בכללות המשימה היא להתמקד בזיכוך ופיתוח כוחות הנפש, להצמיח אותם כדי להיעשות ראויים להתגלות הבורא ולקבלת התורה מחדש. משום כך מוקדשת תקופת 'ספירת העומר' להתבוננות פנימית, לעידון ואיזון קצוות הנפש, להסרת הקליפה ודפוסי ההתנהגות הלא רצויים, ובעיקר לספור, כלומר, להאיר את נשמתנו עד שתהא כאבן ספיר מלוטשת שקרני הוד אצילותה בוקעים ממנה החוצה. נמצא כי פעולת הספירה בתקופת העומר איננה דבר של מה בכך, מניית הימים, "היום… לעומר" בלבד, אלא זוהי תקופה של בנייה הדרגתית ושיטתית של קומת הנפש, שבמסגרתה מתרכזים בכל יום במלאכת הליטוש ופתיחת זווית איכותית שונה ומשופרת, דרכה משתקף לו אור אלוקי מיוחד השורה במעמקי נפשנו.

המרחב הנפשי

לפי 'תורת הקבלה', ישנן שבע מידות עיקריות שמשכנן הוא בלב: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות – וכל אחת מהן כלולה מחברתה, היינו: 'חסד שבחסד', 'גבורה שבחסד', 'תפארת שבחסד' וכן הלאה, עד 'מלכות שבמלכות'. ישנם אפוא סך הכל ארבעים ותשעה גוונים או מצבים בנפש, וכל יום מארבעים ותשעה ימי 'ספירת העומר' צריך להיות מוקדש לתיקון אחד מהם כשלב לשיפור עצמי. כל יום מצביע על תכונה מסוימת בנפש שיש לתקנה, ובמהלך אותו יום אנו מקנים לאותה תכונה את מלוא המרחב הנפשי שיש לה. בכח הספירה להאיר את הבחינות השונות והצדדים הסנטימנטאליים, הרגשיים שבחיים.

מתוך הספר: "פסיפס – המועדים בשלל צבעי הנפש".

הרב עומר הלוי​ הינו שליח חב"ד לבורסת היהלומים ר"ג, סופר ומרצה בכיר בארץ ובעולם.

טלפון: 054-39770-51. Email: beerhachasidus@gmail.com

© כל הזכויות שמורות לרב עומר הלוי. אין לעשות שימוש בחומר בכל דרך שהיא ללא אישור מפורש בכתב מהמחבר.

השבוע הראשון מוקדש למידת החסד: הפן הנפשי, הפסיכולוגי שמאפיין את פנימיות מידת החסד הוא האהבה, הנתינה, כיד עדינה ורכה שמושטת לעזרה.

1 – אדם שניחן בחוש של נתינה והענקה לזולת מתוך אהבה מאירה בלבו מידה אחת ומניע אחד – 'חסד שבחסד'.

אולם אדם זה יכול בתוך שבוע ימים לזהות ולפתח את החוש הנפלא הזה על ידי צירוף יתר המידות למידת החסד, כגון:

2 – 'גבורה שבחסד': צירוף זה מעניק את הדיוק והריסון לנתינה הטבעית של החסד. הגבורה אומנם מגבילה את הנתינה, מבקרת אותה, אך רק מתוך חשש שחלילה לא יגיע השפע למקומות שאינם רצויים.

3 – 'תפארת שבחסד': זו נתינה מתוך רגש של רחמים, כך שגם אם הזולת נראה בחיצוניותו כלא ראוי לקבל את השפע, יש בכוחם של הרחמים לבחון ולאתר את הניצוץ הטהור שיש בכל אדם, ומתוך אמון בפוטנציאל הגלום בו לתת לו אור וחיים שמכוחו יצמח בו שינוי חיובי.

4 – 'נצח שבחסד': שילוב מידת הנצח בחסד מעניק לנותן את כושר ההתמדה והעקביות בנתינה. גם אם בעבר נתנו שפע כלשהו לזולת, עלינו להכיר בעובדה שרק פתחנו כלפיו 'תהליך זרימה' חיובי. אולם יתכן שבהמשך הדרך נגלה עייפות או שמכשול כלשהו יצוץ ויבקש לחסום את הנתינה. ומה אז? כיצד נתמודד עם האתגר? נצפה אותו מראש ונצרף לנתינה נחישות והתמדה שתעקוף או תבקע את החסימה.

5 – 'הוד שבחסד': בנתינה קיימת גם סכנה. כל אחד שעמד פעם בצד של הנותן בוודאי חש בקרבו תחושת עליונות. לפיכך עלינו לצרף לנתינה גם ענווה המרוכזת במידת ההוד. כך נוכל להתעלות מעל רגש העליונות המוטבע בקומתו של הנותן.

6 – 'יסוד שבחסד': מידת היסוד היא סמל לתכונת ההתקשרות כגשר שמקשר בין שניים, כעמוד שמחבר ביציבות את השמים עם הארץ. אהבה אמיתית הניתנת לזולת מחייבת את הנותן לחוש ולהתקשר בחיבה יתירה אליו. על ידי מידת היסוד נתקשר בחבל עבותות אהבה אחד עם השני כאיש אחד בלב אחד.

7 – 'מלכות שבחסד': מלכות פירושה מנהיגות. מי אוהב לקבל מרות של אדון או דיקטאטור? אף אחד. אם נרצה לטפח יחסים בין בני-זוג, בין הורים לילדים, בין אדם לחברו ננהיג את אותה מערכת באצילות, בטוהר ובאהבה. אם אנו מתיימרים להדמות למלך, עלינו להשתחרר מהנהגה שחלילה עלולה לשבור את הזולת, אלא עלינו להאיר דרכו בשרביט של אהבה.

הרב עומר הלוי​ הינו שליח חב"ד לבורסת היהלומים ר"ג, 
סופר ומרצה בכיר בארץ ובעולם.

© כל הזכויות שמורות לרב עומר הלוי. 
אין לעשות שימוש בחומר בכל דרך שהיא ללא אישור מפורש בכתב מהמחבר. Email: beerhachasidus@gmail.com

השבוע השני מוקדש למידת הגבורה: הפן הנפשי, הפסיכולוגי שמאפיין את פנימיות מידת הגבורה הוא דיוק, שאיפה לשלימות ושליטה עצמית.

8 – אדם שניחן בחוש של ביקורת ודיוק שמאחוריה מסתתרת אהבה, מפעמת בלבו מידה אחת ומניע אחד – 'חסד שבגבורה'.

אדם זה יכול בשבוע ימים לזהות ולפתח את מידת הגבורה על ידי שיצרף אליה את יתר המידות, כגון:

9 – 'גבורה שבגבורה': אם תרצה לבחון את עצמך האם אתה אדם ביקורתי מידי כלפי הזולת, הפנה את הביקורת כלפי עצמך וודא כי אתה אכן שולט בשימוש בכלי הביקורת במינון הנכון, או שחלילה היו פעמים שהשימוש בה היה מיותר.

10 – 'תפארת שבגבורה': לעיתים אנו נקלעים למצבים שמחייבים אותנו להגיב בגבורה, למשל, בחינוך ילדים. לא פעם קורה שהתנהגות ילדנו עוברת את גבול הטעם הטוב רק מתוך ניסיון לבחון את הגבולות האמיתיים. בתת מודע של הילד מאיר הרצון לקבל את הגבולות שיוצרים עבורו את מרחב החיים. יחד עם הקווים האדומים שנעניק לזולת נצרף גם את אורה של מידת התפארת – הרחמים. כך שמאחורי הגבולות שהורה טוב מציב לילדיו מסתתרים רחמים עצומים ולא קשיחות.

11 – 'נצח שבגבורה': על בסיס הביאור שמידת הנצח מעניקה את אלמנט ההתמדה, ניקח את הדוגמה שניתחנו קודם, לגבי הצבת גבולות לילדינו, נוכל לראות כיצד מתבקשת עקביות והתמדה בהצבת הגבולות הברורים. לא יהיה נכון שיום אחד נאמר לילדנו כך וביום אחר אחרת. הילד יבין כי משהו כאן לא רציני, והוא עלול לזלזל שלא באשמתו בחוקים שביקשנו להנחיל לו. לפיכך דרושה נחישות בהקניית הרגלים וכללים חיובים לעיצוב אישיותו של הילד.

12 – 'הוד שבגבורה': ביקורת שלא נעשית מתוך ענווה סופה לשבור את הזולת במקום לבנות אותו. לפיכך, צפה זאת מראש, ובחר את נוסח הביקורת כך שהיא תשמע כבקשה מהזולת ולא כהטלת פקודה.

13 – 'יסוד שבגבורה': כבר בארנו כי פנימיות מידת היסוד היא התקשרות. לפיכך ביקורת חייבת להוביל לחיזוק הקשר בין איש לרעהו ולא חלילה לקרע.

14 – 'מלכות שבגבורה': בנקודה זו נשלמה בניית מידת הביקורת, והאדם שהצליח לאסוף את כללות הגוונים החיוביים שבמידה זו ניחן בשליטה עצמית ובדייקנות. עתה הוא יוכל להשתמש ביכולתו המתוקנת להאיר את הזולת. 'מלכות שבגבורה' היא בקורת שיוצרת תקומה בזולת עד כדי כך שהיא מעצימה אותו וגורמת לו להעריך את עצמו כאחד שמסוגל לבצע את המשימה באומץ.

הרב עומר הלוי​ הינו שליח חב"ד לבורסת היהלומים ר"ג, 
סופר ומרצה בכיר בארץ ובעולם.

© כל הזכויות שמורות לרב עומר הלוי. 
אין לעשות שימוש בחומר בכל דרך שהיא ללא אישור מפורש בכתב מהמחבר. Email: beerhachasidus@gmail.com

השבוע הרביעי מוקדש למידת הנצח: המימד הפנימי שמאפיין את מידת הנצח הוא התמדת והמשכיות הפעולה, ביטחון אקטיבי, אומץ ואסרטיביות.

22 – 'חסד שבנצח': התמדה היא מידה חיובית מאוד. אם מדובר על משרה חדשה שקיבלתם או פעילות גופנית שבחרתם כדי להעניק בריאות לגופכם, מובן שהמפתח להצלחה הוא, ההתמדה. כיצד נפתח את יכולת ההתמדה והנחישות בנפשנו? עלינו ללמוד לאהוב את מה שאנו עושים. אם נצרף את מידת האהבה (חסד) לעיסוק אותו נרצה לטפח, מידת ההתמדה (נצח) תגבר, ונקצור הצלחות בתחום.

23 – 'גבורה שבנצח': מידת הנצח מתאפיינת באסרטיביות. לעיתים אנו מפריזים יתר על המידה בתוקף שאנו מפגינים כלפי שאיפה כלשהי, או כלפי הזולת. תמיד עלינו לבחון את התוצאות, אם הן בונות ויוצרות מציאות טובה יותר או שהן חלילה שוברות אותה. שילוב מידת הגבורה עם מידת הנצח יוצרת את ההבחנה והביקורת האם פעלנו באופן מאוזן או שגלשנו מחוץ לגבולות.

24 – 'תפארת שבנצח': הביטחון האקטיבי היא התכונה המפעמת בפנימיות מידת הנצח. כאשר רחמים ממלאים את לבו של אדם ויחד עם כך יש לו נחישות ונכונות להתמיד להעניק מהם, אזי ניתן לצפות שתחושת רוגע תאיר את הזולת והוא יבנה מכך, על סמך ידיעה שהוא רצוי בכל עת.

25 – 'נצח שבנצח': פעימת הביטחון בכל הכרעה מעניקה לה עוצמה. לכל אחד מאיתנו יש את החופש לבחור, אך אם נשלב עימו גם תוקף, אסרטיביות, נוכל לצלוח כל צומת דרכים בחיים, גם בתקופות מצוקה בהן נערמים בפנינו קשיים – כושר ההחלטה שלנו יהיה משוחרר.

26 – 'הוד שבנצח': אומץ והתמדה מקשטים את הנצח. אומנם מציאות החיים מזמנת לנו אתגרים וטלטלות יום יום. אם נרצה ששורשי ההתמדה אותם נטענו לא יעקרו בשל סופות החיים, עלינו להשקות אותם במידת הענווה – להודות לבורא על הניסים שהוא עושה עמנו בכל יום, שיעניקו לנו הצלחה.

27 – 'יסוד שבנצח': מידת היסוד היא כגשר שמקשר את ה'אני' הפנימי של האדם עם חברו על בסיס זיקה וקרבה. אם חשוב לנו ליצור קשר איתן עם אדם אחר, נדרש מאיתנו לגלות נחישות בלתי מתפשרת. ללא שנעמיד גשר בין לב האדם אל האדם, גם הרצון הכי חזק להתמיד בקשר לא יועיל.

28 – 'מלכות שבנצח': להיות מלך פירושו למלוך קודם כל על עצמך: מוח שליט על הלב, והלב על הכבד (מוח, לב, כבד – ראשי תיבות מל"ך). אדם שניחן בשליטה עצמית ומיקוד במטרה, הוא אדם שחי ללא רעשים והפרעות. השליטה על עצמנו היא היסוד להתמיד במשימה.

מתוך הספר: "פסיפס – המועדים בשלל צבעי הנפש".

הכותב הינו שליח חב"ד לבורסת היהלומים ר"ג, סופר ומרצה בכיר בארץ ובעולם.

© כל הזכויות שמורות לרב עומר הלוי beerhachasidus@gmail.com

אין לעשות שימוש בחומר בכל דרך שהיא ללא אישור מפורש בכתב מהמחבר.

השבוע השישי מוקדש למידת היסוד: היכולת הנפשית שגנוזה במידת היסוד היא הכוח להתקשר ולהתמזג עם האחר.

36 – 'חסד שביסוד': מידת החסד פירושה להעניק אהבה. האהבה היא המרכיב החיוני ביותר בחיים, היא החוט המקשר את האדם לבוראו, ואיש אל רעהו. כאשר נבוא לייסד קשר עם הזולת נבחר להניח בראשונה את מידת האהבה כאבן-יסוד לקשר.

37 – 'גבורה שביסוד': לעיתים קורה שרצון עז מניע אותנו ליצור קשר עם הזולת. אך מה אם רצון זה הוא חד-צדדי? אולי הצד השני בכלל לא מעוניין בכך? האם ערכנו על כך ברור? הפתרון למבוכה שכזאת הוא השימוש ב'גבורה שביסוד'. כלומר, קודם שנשלח את חבל ההתקשרות לעברו של הזולת, עלינו לבחון אם הוא בכלל מעוניין בכך.

38 – 'תפארת שביסוד': אדם שחלילה נפל ממדרגתו המקורית זקוק לרחמים שירוממו אותו למקוריותו. כדי לחוש את מקומו האמיתי של הנופל, עלינו לחדור ולקשר את עצמנו אל שורשיו הפנימיים, ומתוך רגש של רחמים נרומם אותו אל קומתו המקורית.

39 – 'נצח שביסוד': קשר בין שניים, בפרט קשר זוגי בין איש לאישה בנוי על עקרונות אמיתיים כמו אמון, התמדה וטיפוח. על פי היהדות בניית קשר של זוגיות מחייבת סיפוח עקרונות אלו שהזכרנו. ללא עקרונות וערכים ידמה הקשר לבניית בית ללא יסודות, שרוח קלה תמוטט את הכל. צירוף תכונת ההתמדה של מידת הנצח אל חוש ההתקשרות שביסוד, יוצר בסיס איתן שבכוחו להחזיק את הקשר בין השניים גם אם אתגרים וטלטלות יפקדו אותו.

40 – 'הוד שביסוד': ענווה היא מניע עוצמתי ביותר לבסס קשר בין-אישי. ענווה אמיתית מאפשרת לנו להתעלות מעל חומת ה'אגו' שלנו, ובכך ניתנת לנו ההזדמנות לסלול קשר אותנטי. זוהי תולדת הצירוף בין מידת ההוד למידת היסוד.

41 – 'יסוד שביסוד': תקשורת בין האדם לבוראו או בין אדם לחברו היא עמוד השדרה שמקיים את ייעוד האדם עלי ארץ. תקשורת בין-אישית היא יסוד החיים המקיים את החברה. כאשר נכוון לגלות מתוך לבנו את היסוד האמיתי עליו נבקש להעמיד את הקשר, נוכל ליצור קשר אמין. השימוש במזיגת המידות 'יסוד שביסוד' מקלף מעלינו את מנגנוני ההגנה שבנו, ומאפשר לנו לתת אמון מפתיע בזולת.

42 – 'מלכות שביסוד': בסופו של תהליך, לאחר שבוע ימים, ניתנת לנו ההזדמנות לאמץ את כל חלקי תכונות הנפש של היסוד שהנחנו באמתחתנו. עתה אנו זכאים לקבל את התואר מלך בתקשורת. יצירת מרקם חברתי תלוי מאוד במעורבות המנהיג. תכונת ‘מלכות שביסוד’ משתקפת במלך שמבין את לב עמו, צרכיו ועתידו.

הכותב הינו שליח חב"ד לבורסת היהלומים ר"ג, סופר ומרצה בכיר בארץ ובעולם.

© כל הזכויות שמורות לרב עומר הלוי beerhachasidus@gmail.com 

אין לעשות שימוש בחומר בכל דרך שהיא ללא אישור מפורש בכתב מהמחבר.

השבוע השביעי מוקדש למידת המלכות: הפן הנפשי, הפסיכולוגי שמאפיין את פנימיות מידת המלכות הוא שליטה עצמית.

אדם שמידת המלכות מעטרת את נפשו הוא אדם שניחן בחוש מנהיגות. כדי להצליח להנהיג את עצמנו ואת הזולת, עלינו לרכוש את כל המידות כדי שנוכל לבטא אותן בהנהגה שלנו.

43 – חסד שבמלכות’: התורה מלמדת אותנו שכל סוג של הנהגה כמו אב לבנו מחויבת להיות על בסיס של נועם ושלום. מנהיג ששולט בכפיה על עמו אינו מנהיג אמיתי. רגש של תסכול והתמרדות נאגר בהם, והם ממתינים ליום בו תינתן להם היכולת לבצע מהפכה. השילוב בין 'חסד' ל'מלכות' הוא המימד האידיאלי של מנהיג. עלינו להקרין מתוכנו רגש של אהבה כלפי בן או תלמיד, ומתוך כך נצליח להנהיג אותו על הצד הטוב ביותר.

44 – 'גבורה שבמלכות': למנהיג יש סמכות לפעול בשטח שלו. לעיתים יצר השלטון גובר עלינו ואנו מוצאים את עצמנו מבקרים בני-אדם שלא לצורך, או שאנו פועלים מעבר לגבולות שלנו. צירוף מידת הביקורת הנובעת מן הגבורה עוזר לנו לבחון את המרחבים בהם עלינו למלוך ולהנהיג את אנשיה.

45 – 'תפארת שבמלכות': קומת המלך מתנשאת אל על, גבוהה מכל האחרים. קל מאוד להסתגר אי שם במגדל השן. לפיכך מלך שמנהיגותו מנותקת מן השכבות הנמוכות שבעם מעיד על עצמו כמה מוגבלת היא מלכותו. כדי לעורר במלך שבנו את היכולת לחוש את צער הזולת ולספק לו עזרה, עלינו לחשוף בעצמנו את מידת הרחמים, שבכוחה לירד ולגעת בכל אחד ואחד מאנשי המדינה ועד לקטן שבהם.

46 – 'נצח שבמלכות': כוחו של מלך נמדד בעיקר ביכולת שלו לשאת מצבים קשים אליהם נקלעה מלכותו. כוח ההתמדה למלוך ולשלוט על עצמנו בעליות ובירידות, משקפת עוצמה מלכותית. כזה הוא השילוב המנצח של 'נצח שבמלכות'.

47 – 'הוד שבמלכות': הכוח לשלוט הוא בידיו של הבורא: לב מלכים ושרים ביד ה'. אם נתנה לך מלוכה כלשהי גלה ענווה והכנעה כלפי מי שהמלוכה שלו. צירוף מידת ההוד למלכות יוליד מחד, תשוקה לקבל שפע מלמעלה, דבר המעיד על הכנעה ושפלות כלפי העליון ממנו, אך מאידך, כך שואב המנהיג את כוחו האדיר לגלות מנהיגות אמיתית.

48 – 'יסוד שבמלכות’: אם קבלת מלמעלה את הזכות למלוך אין זה בהכרח מונע ממך להתקשר עם מי שלמטה ממך. אדרבה, על המלך מוטלת האחריות ליצור קשרים עם אנשיו כדי לדאות לביטחונם, כלכלתם, עתידם וכדומה. צירוף מידת ההתקשרות של היסוד יוצרת קירבה וחיבור עם העם, חיבור זה רק מחזק את השליטה בו.

49 – 'מלכות שבמלכות': לאחרי שזיככנו את נפשנו בטיפוס על כל שלבי סולם הרוחניות, עתה מאירים בנו כללות הגוונים והמידות הטובות. בכוחה של המלכות, בהיותה האחרונה מבין שבע המידות, לרכז ולכנוס אל תוכה את כולן ולבטא אותן. מנהיגות אמיתית היא זו שמשקפת את רצון הבורא. כאשר מידת האהבה, הדייקנות, הרחמנות, הנחישות, הענווה וההתקשרות הן כרצון העליון, אז מתגלה בך אצילות שנוסכת בך ביטחון ושליטה. אם נבחן את הדברים מקרוב נגלה שלכל אדם יש חסות על אחרים: משפחה, עובדים, מדריך, מחנך וכדומה. לכן, לפני שאתה מגלה את סמכותך עליהם, בדוק אם הינך משקף בכך את רצון הבורא. שילוב המידות ‘מלכות שבמלכות’ יוצרת עוצמה רבה שבאה לידי ביטוי בכושר הנהגה מתוך ביטחון עצמי.

טעם של אור

בתום מסע של ארבעים ותשעה ימים, אנו מגיעים ליום החמישים – יום מתן-תורה שהוא חג-השבועות, אותו אנו חוגגים בשישי בסיוון. כעת אנו מלוטשים וזכים, כתוצאה מתהליך העצמה ושיפור אישי; פסענו על כל אחד מארבעים ותשעה השלבים שפיתחו בתוכנו מידות מעודנות ומאוזנות. כנבראים מיצינו את כל כוחנו, ועתה אנו ראויים לקבל את תורתנו הקדושה מתנה מן השמים. הוכחנו כי אנו מסוגלים להתעלות מעל הרגע החולף ולחוות את התכלית הרוחנית של היקום. כדי להגיע לחרות אמיתית, תהליך הספירה חייב להמשך לאורך כל השנה. כאשר אנו מעניקים לחיינו החומריים ערך רוחני ותחושת תכלית גבוהה יותר, משמעות עמוקה יותר, אנו מגשימים את תכניתו של בורא העולם: להביא את השמים אל הארץ ולבנות לה’ בית בעולם הזה הגשמי, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

הכותב הינו שליח חב"ד לבורסת היהלומים ר"ג, סופר ומרצה בכיר בארץ ובעולם.

© כל הזכויות שמורות      beerhachasidus@gmail.com

אין לעשות שימוש בחומר בכל דרך שהיא ללא אישור מפורש בכתב מהמחבר.