בימינו מקובל לארגן ביום זה תהלוכות ילדים, אבל גם המנהג הזה קדום ביותר, ובמסורת החסידית ידוע הסיפור על תהלוכת ילדים שארגן הבעל שם טוב בל"ג בעומר עוד בימים שהיה צדיק נסתר. ל"ג בעומר הוא אפוא יום של השרשת ערכי יהדות בלב הילדים, מעבר למסגרת השגרתית של כיתת לימודים.

מפי עוללים

חשיבותן של התהלוכות הללו עולה במיוחד בימים אלה, כאשר עם-ישראל נאבק מול אויביו ומבקשי-נפשו. במצבים כאלה נחוץ להשתמש בכוחם המיוחד של ילדי ישראל, "מפי עוללים  ויונקים", שעל-ידי תפילותיהם ולימוד תורתם "יסדת עוז, להשבית אוייב ומתנקם".

בעם קיימת כמיהה גדולה לאחדות ולהתקבצות סביב המכנה-המשותף הבסיסי של העם היהודי. תהלוכות הילדים של ל"ג בעומר מביאות מסר זה לידי ביטוי בדרך הנאה ביותר. אנו רואים לנגד עינינו מאות אלפי ילדים, מכל שכבות הציבור, הצועדים יחדיו בחוצות הערים והיישובים, כשהם מפגינים את האהבה לערכי-היסוד היהודיים.

זכה רבי שמעון בר-יוחאי שיום ההילולא שלו – ל"ג בעומר – נעשה בפועל ליום שמצליח לאחד מאות-אלפי ילדי ישראל סביב התורה ומצוותיה. זכה הרבי מליובאוויטש, שקריאתו הקדושה לקיים בל"ג בעומר תהלוכות של ילדים, נתקבלה בכל תפוצות ישראל, והמוני ילדים, מכל חוג, עדה, זרם ואורח-חיים, משתתפים בהן.

איך אפשר שלא להתרגש נוכח אלפי ילדים, תינוקות של בית-רבן, 'הבל שאין בו חטא', המניחים יד על עיניהם ומרעידים את האוויר בקריאת "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד". איך אפשר שלא להתמלא שמחה, למראה ההתאחדות המופלאה של ילדים מכל פלגי האוכלוסייה, המוכיחים בעצם התכנסותם כי השורשים היהודיים שלנו חזקים מכל הניסיונות להפריד ולפלג את העם.

טעמו וראו

זה קורה דווקא בל"ג בעומר, יום שהוא נקודת-ציון מרכזית בתהליך התגלותה של תורת הנסתר. תורה זו, שכיום נעשתה נחלת הכול, הייתה בימים עברו – כשמה – נסתרת וחבויה. אפילו תלמידי-חכמים גדולים לא הכירו את אורה המופלא. מי שהחל לגלות תורה זו היה רבי שמעון בר-יוחאי, של"ג בעומר הוא יום שמחתו.

אמנם רבי שמעון פתח את צינור השפע של פנימיות התורה, אך עדיין נמשכה המסורת של העברת תורת הנסתר מפה לאוזן, ליחידי-סגולה. המיפנה החל בימי האר"י ז"ל, שהחל לפרסם ולהפיץ את תורת הקבלה. הוא אף אמר, שבדורות אלה האחרונים "מותר ומצווה לגלות זאת החכמה".

מאז האריז"ל ניכרת מגמה עקבית של התפשטות תורה זו בשכבות רחבות. בקהילות אשכנז נעשה הדבר בתנופה יתרה על-ידי הבעש"ט ותלמידיו, שהביאו את מעיינות החסידות, פנימיות התורה, להמוני בית-ישראל. בקהילות ספרד התפשטה הקבלה על- ידי בעל 'אור החיים', שספרו ספוג רעיונות מתורת הקבלה והסוד.

בספר הזוהר נאמר, שבימים הסמוכים לביאת המשיח אף ילדים קטנים ידעו את סודות תורת הנסתר. ל"ג בעומר הוא אפוא יום של חיזוק הדבקות בפנימיות התורה, המאור שבתורה. צריך רק לפתוח את הספרים, לטעום ולראות כי טוב ה'. צריך להתכונן ל"ונגלה כבוד ה'" במהרה בימינו.

בתי חב"ד ברחבי הארץ מקיימים בל"ג בעומר מגוון אירועים ופעילויות לילדים ולכל המשפחה. הצטרפו אלינו למפגן של גאווה יהודית ובואו לחגוג איתנו ל"ג שמח!

אירועי ל"ג בעומר השנה עומדים בסימן האחדות בתוכנו, ומתקיימים לזכות חיילינו הגיבורים, לרפואת הפצועים ולשובם של החטופים

 לחיפוש ארועי ל"ג בעומר הקרובים אליכם לחצו כאן

כשעלה על כס קיסרות רומי המלך אנטונינוס פיאוס, הוקלו הגזירות ורבי שמעון בר יוחאי. יחד עם יתר התנאים. יכלו שוב ללמד ולהפיץ את תורת ה' בגלוי. התנא רבי יהודה בן בבא הסמיך אותם ושוב קמו לתחייה הישיבות בארץ ישראל ושקקו תלמידים לרוב.

אולם רבי שמעון בר יוחאי, שנא את קיסרות רומי שנאה גדולה, על רדיפותיה נגד התורה ושומריה, וכשהתבטא בחריפות נגד המלכות, בקשו לאסרו ולענשו.

תחלה הסתתרו רבי שמעון ובנו בבית המדרש, אחר כך כשהסכנה לשלומו גברה, ברח מן העיר ומצא מקלט במערה.

מיד צמחו בפתח המערה עצי חרובים ואף מעין מים חיים החל מפכה ליד המערה. ממזון מופלא זה ניזונו רבי שמעון ואלעזר בנו במשך כל זמן היותם במערה, שלוש עשרה שנה.

במשך שלוש עשרה שנים אלו הגה רבי שמעון בר יוחאי ובנו בתורת ה', יומם ולילה, הם העמיקו להתבונן בסודות א-ל שבתורה ובבריאה האלוקית של העולם.

בצאתו מן המערה, לאחר שלוש עשרה השנים, התפרסם רבי שמעון יותר מאשר לפני ההסתתרות, כאיש אלוקים ותנא גדול. רבי שמעון ובנו נסעו אחר כך לטבריה, לפי הוראות הרופאים. כדי להתרפאות בחמי טבריה, משום שגופם הצטמק בתקופה זו שהתחבאו במערה.

העיר טבריה מוחזקת היתה בתקופה ההיא לעיר לא טהורה, כי היה בקבלה שנבנתה (על ידי הורדוס אנטיפם – נכד הורדוס הגדול) על קרקע שהיה עליה בית קברות. אולם כשרבי שמעון בר יוחאי ובנו נתרפאו במימי "חמי טבריה", קבלו על עצמם לתת תודה לעיר זו, והתשורה – טהרו את העיר : הם חקרו ואזנו איזה חלק מהעיר טמאה. ויתר האזורים הוכשרו לכל ישראל, אף לכהנים.

עננים שחורים עלו שוב על שמי ישראל. בבבל פרצה התקוממות נגד מלכות רומי וחלק גדול מבני ישראל שבארץ ישראל לקחו חלק גדול בהתקוממות זו. המרד נמשך ארבע שנים, הרומאים נצחו לבסוף, והרדיפות נגד היהודים בארץ ישראל גברו והלכו.

ברומי הוכתר בינתיים למלך. מרקום אורליוס שהיה ידוע לאדם ישר וטוב לב. היהודים החליטו לשלוח משלחת לרומא ולבקש להקל את מצוקת הגזירות.

פני ישראל הופנו לעבר רבי שמעון בר יוחאי לעמוד בראש המשלחת. במשלחת השתתף גם רבי אלעזר, בנו של רבי יוסי, ששלט היטב בשפה הלטינית ובאורח פלא הצליחה המשלחת בתפקידה באופן יוצא מן הכלל.

הדבר הראשון והעיקרי בחייו של רבי שמעון בר יוחאי – היה לימוד התורה. הוא היה אומר: "שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה. כאילו אכלו זבחי מתים (כלומר: הקרבנות שעובדי האלילים היו מקריבים לאלילים המתים)".( אבות פ"נ מ"ג)

אמר רבי שמעון : "חמורה אונאת דברים מאונאת ממון (ב"מ נ"ה). סיפור מעניין מסופר (במדרש שיר השירים רבה פ"א) בזמן שרבי שמעון בר יוחאי היה בצידון : "מעשה באשה אחת בצידון ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה. באו לפני רבי שמעון בר יוחאי (ורצו להתגרש זה מזה), אמר להם : כשם שכשנשאתם זה לזה (היה זה) במאכל ובמשתה, כך אין אתם מתגרשים. אלא מתוך מאכל ומשתה. הלכו ועשו לעצמם יום טוב, ועשו סעודה גדולה ושכרתו יותר מדי, כיון שהתיישבה עליו דעתו אמר לה : בתי. אי כל חפץ טוב שיש לי בבית, טלי אותו ולכי לבית אביך ! מה עשתה היא ? לאחר שישן רמזה לעבדיה ולשפתותיה ואמרה להם : שאוהו במטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא.,.

 בחצי הלילה ניעור משנתו. כיון שפג יינו. אמר לה : בתי היכן אני נתון ? אמרה לו: בכית אבא. אמר לה: מה לי ולבית אביך? אמרה לו: ולא כך אמרת לי בערב – כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך, ואין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך…

 הלכו להם למחרת אצל רבי שמעון בר יוחאי (ולאחר ששמע את דבריהם) לא רצה שוב לגרשם, אלא עמד והתפלל עליהם ונפקדו (בבנים)".

כאמור, ישבו רבי שמעון ובנו 13 שנה במערה, וה' עצמו כלכלם ופרנסם. נסים רבים ארעו להם שם, עד שבא אליהם אליהו הנביא ובישר להם כי המלך מת ויכולים הם לצאת ממקום מחבואם. כשיצאו מהמחבוא, התקבצו אליהם תלמידים רבים, והם למדום גם את החכמה האלוקית של ה"קבלה", וגילו לפניהם סודות ורזים רבים, שלא היו ידועים עד אז לכולם. הדברים הובאו אחר כך כספר "הזוהר" הקדוש.

במשך מאות שנים עבר ספר "הזוהר" הקדוש מדור לדור, עד אשר חכם גדול אחד, בשם רכי משה ברבי שם טוב די ליאון שחי לפני 700 שנה פרסם כתב יד עתיק של "הזוהר" הקדוש שחיבר רבי שמעון בר יוחאי.

 מאז נפוץ ספר "הזוהר" בין כל ישראל ומוחזק כספר קדוש, חכמים רבים החלו ללמוד בספר "הזוהר" (שנכתב בלשון הארמית), ומצאו בו מעיין מתגבר של קדושה וטהרה לרומם את הנשמה ולהגיע על ידו אל המדריגות העילאיות ביותר לעבודת הבורא.

רבי שמעון בר יוחאי אמר: בחבורי זה (כלומר בזכות ספר "הזוהר") יצאו ישראל מהגלות.

כשחלה רבי שמעון בר יוחאי למות, נכנסו רבי פנחס, רבי חייא ורבי אבא לבקרו. מצאו שר' אלעזר משרת את אביו החולה. רבי שמעון היה חולה מאד וימיו היו ספורים.

קראו אליו התלמידים בצער: עמוד העולם. כיצד אתה יכול לעזוב את העולם ? , אולם רבי שמעון הרגיע אותם ואמר להם, כי הוא הולך להתייצב בפני בית דין של מעלה והוא בטוח כי ה' הרחום מכפר עוון.

תוך כדי דיבור, פתאום נשתתק רבי שמעון ועל הנוכחים נפל פחד גדול. מיד הרגישו ריח נהדר, בו נתמלא החדר, ושמעו את רבי שמעון מנהל שיחה שוטפת עם מישהו. הם לא ידעו עם מי.

 לשאלת התלמידים על פשר הדבר, ענה רבי שמעון: עתה הראו לי את מקומי בגן העדן אולם לא הייתי שבע רצון, על כן בחרתי לעצמי מקום ליד הנביא אחיה השילוני. וכשחזרתי הבאתי איתי קצת ריח גן-עדן. זה היה מה שהרגשתם ומה שהחיה אתכם כל כך.

 ל"ג בעומר בא והתלמידים הרגישו שזה היום האחרון. בו יהיה רבם אתם בחיים. התכנסו כולם סביבו ורבי שמעון החל חוזר אתם על סודות התורה שלימדם בעבר. אורה גדולה הקיפה את הבית והתלמידים שנבהלו יצאו החוצה. בפנים נשארו רק רבי אלעזר ור' אבא.

 אז פקד רבי שמעון להכניס את רבי יצחק שהושיבו על ידו וביקשו להקשיב לדברי התורה שיאמר. לאחר שגם חבריו ותלמידים אחרים נכנסו, התישב רבי שמעון במיטה ואמר להם : "עת רצון היום והשכינה שורה עלינו. אני אגלה לכם את הסודות הכמוסים של התורה, סודות שלא גיליתי עד כה אף לאחד. יקח נא רבי אבא קולמוס וגויל וירשום כל מילה. ואתם תקשיבו היטב היטב. כדי שמלי ייכנסו לא רק לאזניכם, כי אם גם ללבכם".

התעטף רבי שמעון בטליתו והחל לומר דברי תורה, בגלותו סודות הכמוסים בפסוקי התורה, הנביאים והכתובים. באמצע הפסיק רבי שמעון ויצווה להעמיד כסא ליד מטתו, בשביל נשמת חתנו, רבי פנחס בן יאיר, שירדה מגן-עדן, כדי לשמוע את דבריו האחרונים של רבי שמעון. בשמעם זאת. נפל פחד גדול על כל הנוכחים שישבו על הארץ שפופים ושמעו את דברי רבי שמעון בנשימה עצורה.

רבי שמעון החל דורש על הפסוק "כי שם ציווה השם את הברכה חיים עד העולם" וכשהגיע למלה "חיים", נשתתק רבי שמעון, ורבי אבא שהחזיק את הקולמוס בידו וחיכה להמשך, שוב לא שמע יותר מאומה. ברגע זה נתמלא כל החדר אור מסנוור, עד שהתלמידים לא יכלו לראות את המתרחש סביבם. הם ידעו רק, כי אלה הם הרגעים האחרונים של רבם הנערץ עלי אדמות. הם שכבו על הארץ ופניהם למטה וגעו בבכי תמרורים.

לאחר זמן קצר נעלם האור והתלמידים קמו על רגליהם נכחו כי רבם נפטר מן העולם כשחיוך מתוק ומשובב נסוך על שפתיו, כאילו היה חולם חלום טוב. מרוב צער ובכי נעתקו מלים מפיהם של התלמידים, עד שרבי חייא התחזק ואמר להם : הגיעה העת לתת לרבנו את הכבוד האחרון. הבה נלווה את רבנו נר ישראל, קודש הקדשים למנוחתו האחרונה בכבוד הראוי לו.

הידיעה על הסתלקותו של רבי שמעון התפשטה חיש מהר ומכל המקומות החלו נוהרים אנשים שבאו לחלוק למנוח הדגול את הכבוד האחרון. עתה נשאלה השאלה : היכן לכרות קבר לתנא האלוקי הקדוש ? דעות שונות הושמעו בסוגיה זו. קהילות שונות דרשו לעצמן את הכבוד להיות רבי שמעון קבור אצלם. אולם הבעייה נפתרה מאליה : כאשר הוציאו את הארון, הוא התרומם באויר ונישא קדימה, עד שהגיע למערה אשר במירון, עתה ידעו כולם שזה המקום ובת-קול יצאה ואמרה : יהא מונח בשלום על משכבו.

מידי שנה מתקבצים במירון בל"ג בעומר עשרות אלפי יהודים ומדליקים משואות לזכר הרשב"י. על כך ,דומה, אין צורך לספר כי מי מאיתנו לא היה במירון ומי לא ראה את המחזה שם? מי שלא היה עדין, כדאי לו ליסוע לחוש ולהתרומם …

השנה לצערינו עקב המצב כמובן, מטעמי ביטחון הוכרז המקום כשטח צבאי סגור ואין אפשרות להגיע לציון הרשב"י במירון..  אך לשמוח בשמחתו אפשר בהחלט בכל מקום ביום זה ובפרט להשתתף בתהלוכות הילדים הגדולות.

בתי חב"ד ברחבי הארץ מקיימים בל"ג בעומר מגוון אירועים ופעילויות לילדים ולכל המשפחה. הצטרפו אלינו למפגן של גאווה יהודית ובואו לחגוג איתנו ל"ג שמח!

אירועי ל"ג בעומר השנה עומדים בסימן האחדות בתוכנו, ומתקיימים לזכות חיילינו הגיבורים, לרפואת הפצועים ולשובם של החטופים

 לחיפש ארועי ל"ג בעומר הקרובים אליכם לחצו כאן

שליחי הרבי, הפזורים בכל קצוות תבל, ובתי חב"ד בכל ישוב בישראל מילאו את בקשתו של הרבי ועורכים תהלוכות ביום ל"ג בעומר וכך הפך יום הל"ג בעומר ליום של סולדיריות ומפגן אדיר של אחדות-ישראל. כיום ניתן לראות ילדים מכל שכבות הציבור, בליווי הוריהם, צועדים יחדיו בתהלוכות ל"ג בעומר. אפשר לומר כי זהו המפגן האחד והיחיד שמשתתפים בו כל שכבות הציבור היהודי, מתוך הזדהות אמיתית באחדות היהודית של כולנו.

משתתפי התהלוכות צועדים ברחובות הראשיים של ערי ישראל, בתיאום מלא עם הרשויות המקומיות, משטרת ישראל, והם מאובטחים על-ידי כוחות הביטחון. בראש התהלוכה, נוסע בדרך כלל רכב גדול ומקושט שמשיע מוסיקה יהודית, אחריון צועדים הילדים כשהם נושאים שלטי יהדות, עטורים כובעים מיוחדים ואפודות מיוחדות לל"ג בעומר. מכוניות ו/או עגלות נושאות תצוגות יהודיות מרשימות והמבוגרים עומדים בצידי הדרכים ומצדיעים לילדים ואף משתתפים בצעדה.

כינוס ילדים

בסיום התהלוכות, נערכים עבור הילדים כינוסים מרכזיים, בהשתתפות רבני המקום, אמנים ואישי ציבור שישאו דברי תורה וברכה. הילדים נהנים מתוכנית אמנותית עשירה ומהנה, וכן גם מאטרקציות מיוחדות ומרתקות ויאמרו יחד את 12 הפסוקים ומאמרי חז"ל שילדי ישראל משננים אותם בעל-פה, על פי הצעת הרבי מליובאוויטש.

חפשו את מועד התהלוכה בישובכם באתר בית חב"ד המקומי, בפרסומים ובאמצעי המדיה החברתית ובואו לחגוג יחד עם רבי שמעון בר יוחאי.

לחיפוש תהלוכת ל"ג בעומר קרובה אליך לחץ כאן

באדיבות:  http://jem.co.il

'רבי שמח', כך כינה הרבי יוסף יצחק שניאורסון זצ"ל את רבי שמעון בר יוחאי.

ברור שהוא רבי שמח, שמח ומשמח. רק במקום קבורתו במירון, יקפצו וירקדו מעל חצי מליון איש ב-24 שעות של יום ראשון הקרוב. רבי שמעון ישמח גם בכל פינה בעולם בה יש יהודים, מהם בתהלוכות של אהבה ומהם באירועים של מוזיקה ואש – ותמיד יהיה זה בשילוב של אור, חום ושמחה.

במסכת שבת (דף לג עמוד ב') מסופר, שכשיצאו רבי שמעון ובנו רבי אלעזר אחרי שהתחבאו 12 שנה במערה, ראו אנשים חורשים וזורעים. אמרו בתמיהה ?מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה?? כל מקום שנותנים עיניהם בו – מיד נשרף. יצאה בת קול ואמרה להם: להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם.

חזרו וישבו בה עוד 12 חודש. כשיצאו שוב, ראו בערב שבת בין השמשות זקן, שרץ ואוחז בשני ענפי הדס. אמרו לו: בשביל מה הענפים? אמר להם: לכבוד שבת. שאלוהו: והלא מספיק לך הדס אחד? ענה להם: אחד כנגד 'זכור' ואחד כנגד 'שמור'. אמר ר' שמעון לבנו: ראה כמה חביבין מצוות על ישראל.

אני מבין את התמיהה שלהם. אחרי 12 שנים ארוכות של עיסוק רוחני בלבד, תורה ובתפילה יום ולילה, נתפס העיסוק בחרישה וזריעה כחילול הקודש כמעט. וזה מביא לתמיהה, האיך זה יהודי בעל נשמה אלוקית קדושה מתעסק בדברים חומריים?

אבל מלמעלה הודיעו להם – אתם צריכים עוד שנה במערה, כדי להבחין ולהפנים, שהמטרה היא לא להפריד בין הגשם ובין הרוח, אלא לחבר ביניהם. עבודת האדם בעולם שמחוץ למערה, היא להביא את הרוח של הגשם, לקדש את העולם החומרי ולזככו. ובמבט שכזה, תראו את היופי שיש בהדסים ריחניים, אך חומריים, הבאים כדי לכבד את השבת, תראו את המתיקות והטוהר שנסוכים על פני הזקן שהולך מרוגש וקוטף עבור אשתו שני הדסים.

רבי שמעון הוא רבי שמח, ואנחנו יהודים פשוטים עלינו להיות 'יהודי שמח'. והשמחה, רבותי, נמצאת בדברים הפשוטים, כל כך פשוטים עד שאנחנו לפעמים לא שמים לב אליהם, כי אלוקים נמצא בפרטים הקטנים.

ל"ג בעומר שמח!

הרב זלמן וישצקי הוא שליח חב"ד בבאזל, שוויץ.

על פי המסורת, בי"ח באייר פסקה המגיפה  שגרמה למותם של 24,000 תלמידי רבי  עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה. לכן מפסיקים ביום זה או למחרתו ממנהגי האבילות שנהגנו עד עתה. אצל בני עדות אשכנז מקובל כי המגיפה נמשכה גם לאחר מכן ולכן ממשיכים במנהגי האבילות עד שבועות.

יום זה הוא היום השלושים ושלושה לספירת העומר ולכן הוא נקרא ל"ג בעומר. הילולא דרשב"י י"ח באייר הוא גם יום ההילולא (יום שמחתו) של רשב"י (ר' שמעון בר יוחאי), מגדולי התנאים ומתלמידיו של רבי עקיבא. לאחר שהרומאים גזרו עליו מיתה  הסתתר שלוש עשרה שנים עם בנו, רבי אלעזר, במערה, כשהוא ניזון מעץ חרובים ומי מעין שנבע באורח ניסי בסמוך. רק לאחר שנודע לו כי מלך רומי מת יצא ממחבואו.

לרשב"י מיוחס חיבור ספר היסוד של תורת הסוד (הקבלה), הוא ספר ה'זוהר'. מספרים כי לפני פטירתו גילה לתלמידיו סודות  נעלים שלא התגלו עד אז בעולם וביקש במפורש כי ישמחו ביום זה. כך נהפך יום פטירת הצדיק ליום שמחה והילולא, בפרט על פי הנאמר בספרי הקבלה והחסידות כי ביום פטירתו עולה נשמתו של הצדיק בעולמות העליונים ובכך משפיעה גם עלינו ברכה
ותוספת כח.

רבבות עולים בל"ג בעומר למירון שליד צפת, מקום קברו של רשב"י.

טעמים ומנהגים

מדורות – מנהג זה הוא מיסודם של האר"י הקדוש ותלמידיו שנהגו להדליק מדורות והוא משמש זכר לאורה הגדול של תורת רשב"י. כמו כן מדליקים בלילה נרות רבים בבתי הכנסת.

קשת – בימיו של רבי שמעון לא נראתה הקשת בענן כי בזכותו הגדולה הגן על כל העולם מפני המבול ולא היו זקוקים לקשת. כזכר, יוצאים הילדים לשדות ומשחקים בחץ וקשת.

תספורת (חלקה) – ביום זה מביאים למירון ילדים שמלאו להם שלוש שנים בסמוך לל"ג בעומר, עורכים להם תספורת ראשונה ומשאירים את פאות הראש כדי לחנכם במצוות.

חרובים – יש הנוהגים לאכול חרובים, זכר לחרובים מהם ניזונו רשב"י ובנו בהיותם במערה.

תהלוכת ל"ג בעומר – בעיירות מורח אירופה נהגו המורים לצאת עם תלמידיהם אל השדות ולערוך "יום של כיף" שכלל משחקים בחץ וקשת, סיפורים על רשב"י ורבי עקיבא  וממתקים שחולקו ביד רחבה. באותה הזדמנות החדירו בילדים את האהבה לקב"ה, לתורה ובעיקר לעם  ישראל בכלל ולכל יהודי ויהודי בפרט. לאחר חורבנה של יהדות מזרח אירופה והתהפוכות השונות לא נשאר זכר למנהג זה.

בשנים האחרונות הנהיג הרבי מליובאוויטש דרך מקורית לשמר את המנהג הקדום. בכל מקום בעולם נערכות תהלוכות ענק של ילדים יהודיים בסיסמת "אהבת ישראל" וקירוב לבבות. בתהלוכות אלו מפגינים הילדים בראש חוצות את יהדותם ואת הקשר שלהם לערכי הנצח של עם ישראל, כשהם קוראים בקול רם פסוקים מהתורה ומאמרי חז"ל. מראה הצעדה היהודית ברחובה של עיר מפיח בצועדים הקטנים ובצופים עליהם את הניצוץ היהודי. אין ספק כי במצבה של יהדות העולם הנאבקת בגלי ההתבוללות ערכן של תהלוכות אלו לא יסולא מפז.

באחת ההתועדויות דיבר הרבי על גודל מעלת מצוות פרו ורבו ושלילת תכנון המשפחה : "…יש להשתדל ולהפוך עולמות כדי  ללדת ילדים. הפסוק אומר; "פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה", ולכן עד שלא קיימו את המצווה כפשוטה (באופן של "כיבשוה") הרי אפילו שיש בידו תירוצים, שכבר יצא ידי חובתו על פי 'שולחן ערוך' וכיוצא בזה, הרי בשעה שעושה חשבון צדק (אמיתי) בנפשו אין ספק לאיזו מסקנה יגיע.. ובודאי שלא לעשות חשבון שילד נוסף יביא לידי הוצאות נוספות (עד הלידה ולאחריה) כי בודאי יכול הקב"ה לזון ולפרנס ילד יהודי נוסף כשם שהוא זן ומפרנס את העולם כולו!".

דבריו אלו של הרבי עוררו התרגשות רבה. בין הנוכחים בהתוועדות היתה קבוצה של אנשים שלא זכו עד עתה להפקד בילדים.  אלו התארגנו כדי לכתוב לרבי שהם רוצים למלא את דברי הרבי ולזכות בזכות הגדולה של לידת ילדים, אך לעת עתה הרופאים טוענים כי אין בכוחם לעשות זאת ולכן הם מבקשים את ברכתו של הרבי.

השמועה על המכתב המיוחד הגיע גם לרב קלמנסון, שליח הרבי בעיר סינסינטי שבמדינת אוהיו, ארה"ב. כמובן שמיד החל לחשוב מי יכול להצטרף למכתב המיוחד הזה ואז הבזיק במוחו רעיון:

ביל פרידמן הוא עורך דין ידוע מאוד בסינסינטי. אחד החברים החשובים ביותר בקהילה היהודית הרפורמית אך רחוק מאוד מיהדות. דור שלישי למשפחה רפורמית אלא שהוא מעולם לא ביקר בטמפל הרפורמי. בלוח האירועים שלו לא צויינו השבתות והחגים וגם לא ראש השנה ויום הכיפורים. 10 שנים עברו על ביל ורעייתו מאז נישואיהם ועדיין לא זכו להפקד בפרי בטן. אמצעיים כספיים כמובן שלא חסרו להם והם השקיעו את מיטב כספם ומרצם לצורך טיפולים רפואיים אצל טובי הרופאים ובשיטות החדישות ביותר – אך הכל היה לשוא.

הרב קלמנסון שמר על קשר רופף ביותר עם ביל. כמה פעמים ניסה לדובבו ולדבר עמו על נושאים שונים ביהדות אך האיש פשוט היה אדיש לחלוטין. העולם היהודי לא משך אותו כלל וכלל.

כעת חשב עליו. אומנם במבט מפוקח לא היה נראה כי ההצעה הזו מציאותית לגביו אך אף על פי כן ניסה הרב קלמנסון את מזלו: "יש רבי בניו-יורק וקוראים לו הרבי מליובאוויטש", פתח את השיחה, "עכשיו מתארגנת קבוצת זוגות שלא זכו לילדים עד עכשיו ומבקשים ממנו יחד ברכה ללידת ילדים. אולי אתה מעונין להצטרף?" שאל הרב קלמנסון. התשובה שנשמעה מן העבר השני היתה מדהימה בעיקר בתמימותה: "אם הרבי יברך אותי אני בטוח שזה יעזור…", ענה ביל. הוא מסר לרב קלמנסון את שמו ושם אשתו ושם אמותיהן ועוד הפעם חזר על בטחונו כי אם הרבי יברך אותו בילדים הברכה תתקיים.

הרב קלמנסון הוריד את שפופרת הטלפון בהתרגשות רבה ואמר לאשתו שנכחה בחדר: "אינני יודע מה יהיה עם כל יתר החותמים. דבר אחד ברור לי בזכות האמונה הפשוטה יתברכו ביל ואשתו בילדים".

כעבור תשעה חודשים צלצל הטלפון בביתו של הרב קלמנסון, היה זה ביל שהודיע לו בשמחה עצומה על הולדת בנו. האירועים האחרונים חיזקו את הקשר של הזוג עם עיקרי היהדות ולא רחק היום וביתם התנהל על יסודי התורה והמצוות. חלפה קצת למעלה משנה והפעם ביל הוא היה שביקש מהרב קלמנסון ; "שמע, ראביי, הבן כבר למעלה מגיל שנה ואנחנו רוצים עוד. ילד. תכתוב בבקשה עוד הפעם לרבי…".