מושגים – בית חבד רחביה https://jerusalemchabad.com ירושלים Wed, 16 Mar 2022 22:08:09 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=7.0 https://jerusalemchabad.com/wp-content/uploads/2019/06/cropped-10410777_835652276478496_5661673822432854013_n-1-32x32.jpg מושגים – בית חבד רחביה https://jerusalemchabad.com 32 32 שבעת המינים וסדר ברכות https://jerusalemchabad.com/42476_%d7%98%d7%95-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%98-%d7%a9%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%aa/ https://jerusalemchabad.com/42476_%d7%98%d7%95-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%98-%d7%a9%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%aa/#respond Sun, 16 Jan 2022 00:00:00 +0000 https://jerusalemchabad.com/42476_%d7%98%d7%95-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%98-%d7%a9%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%aa/ מדוע ראש השנה לאילנות חל ביום ט"ו בשבט?

חכמינו קבעו את ט"ו בשבט כראש השנה לאילנות, בשל העובדה שבארץ ישראל ובאיזור הים-תיכוני, מתחילה עונת הגשמים בחג הסוכות. בערך שלושה חדשים יעברו (ט"ו תשרי – ט"ו שבט) עד שהגשמים החדשים ירוו את הארץ וישקו את האילנות. לפיכך, כל פרי שגדל לפני זמן זה, עדיין ניזון מגשמי השנה שעברה, ויצטרף אליה לצורך חישובי ה'מעשרות'.

האם עלי לחגוג ראש השנה של אילנות?

למרות שהחג במהותו מיועד עבור אילנות, אנו יודעים כי "האדם עץ השדה", ויש לייחס לו משמעות רבה. על-ידי טיפוח שורשים איתנים – אמונה ומחוייבות לה' – נוכל לתת פירות – תורה ומצוות.

מה נהוג לעשות ביום זה?

הנה מספר הצעות כיצד לנצל את החג בצורה הטובה ביותר:

*פירות: נהוג להרבות באכילת פירות ביום זה. במיוחד, כדאי לאכול מהפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית, תמר.

*ברכות: לפני אכילת הפירות, יש לברך: ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, בורא פרי העץ. אם זוהי הפעם הראשונה בה אתם אוכלים פרי מסויים, יש לברך קודם לכן: ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

*תחנון: בשל אופיו החגיגי של יום זה, אין אומרים 'תחנון' (קטעים מהתפילה בה אנו מבקשים מה' שימחל לנו על חטאינו) במשך התפילה.

*מנהגים נוספים: בעדות ישראל נהגו מנהגים נוספים, איש איש לפי המסורת שקיבל מאביו: אכילת חרובים, אכילת האתרוג מארבעת המינים, ועוד.

]]> https://jerusalemchabad.com/42476_%d7%98%d7%95-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%98-%d7%a9%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%aa/feed/ 0 שבעת המינים וסדר ברכות https://jerusalemchabad.com/%d7%a9%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%aa/ https://jerusalemchabad.com/%d7%a9%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%aa/#respond Thu, 13 Jan 2022 21:48:47 +0000 https://jerusalemchabad.com/%d7%a9%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%aa/ מדוע ראש השנה לאילנות חל ביום ט"ו בשבט?

חכמינו קבעו את ט"ו בשבט כראש השנה לאילנות, בשל העובדה שבארץ ישראל ובאיזור הים-תיכוני, מתחילה עונת הגשמים בחג הסוכות. בערך שלושה חדשים יעברו (ט"ו תשרי – ט"ו שבט) עד שהגשמים החדשים ירוו את הארץ וישקו את האילנות. לפיכך, כל פרי שגדל לפני זמן זה, עדיין ניזון מגשמי השנה שעברה, ויצטרף אליה לצורך חישובי ה'מעשרות'.

האם עלי לחגוג ראש השנה של אילנות?

למרות שהחג במהותו מיועד עבור אילנות, אנו יודעים כי "האדם עץ השדה", ויש לייחס לו משמעות רבה. על-ידי טיפוח שורשים איתנים – אמונה ומחוייבות לה' – נוכל לתת פירות – תורה ומצוות.

מה נהוג לעשות ביום זה?

הנה מספר הצעות כיצד לנצל את החג בצורה הטובה ביותר:

*פירות: נהוג להרבות באכילת פירות ביום זה. במיוחד, כדאי לאכול מהפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית, תמר.

*ברכות: לפני אכילת הפירות, יש לברך: ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, בורא פרי העץ. אם זוהי הפעם הראשונה בה אתם אוכלים פרי מסויים, יש לברך קודם לכן: ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

*תחנון: בשל אופיו החגיגי של יום זה, אין אומרים 'תחנון' (קטעים מהתפילה בה אנו מבקשים מה' שימחל לנו על חטאינו) במשך התפילה.

*מנהגים נוספים: בעדות ישראל נהגו מנהגים נוספים, איש איש לפי המסורת שקיבל מאביו: אכילת חרובים, אכילת האתרוג מארבעת המינים, ועוד.

]]> https://jerusalemchabad.com/%d7%a9%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%aa/feed/ 0 ערלה https://jerusalemchabad.com/994_%d7%a2%d7%a8%d7%9c%d7%94/ https://jerusalemchabad.com/994_%d7%a2%d7%a8%d7%9c%d7%94/#respond Sun, 22 Oct 2017 00:00:00 +0000 https://jerusalemchabad.com/994_%d7%a2%d7%a8%d7%9c%d7%94/ ערלה הוא כינוי לפירות העצים בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם, שבהן התורה אוסרת לאכול או להנות מהפירות. מקור המצווה בויקרא יט, כג, "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ, אֶת פִּרְיוֹ; שָׁלֹשׁ שָׁנִים, יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל".

עורלה היא מהמצוות התלויות בארץ (= מצוות הקשורות לעבודת הקרקע, נוהגות לרוב רק בארץ ישראל), אך בניגוד לשאר מצוות אלו היא נוהגת גם בחוץ לארץ, למעט 'ספק ערלה' שמותר בחו"ל ואסור בארץ ישראל.

דין זה הוא הלכה למשה מסיני.

איסור עורלה חל רק על הפירות של עצי מאכל, ולא על חלקים מהעץ שאינם ראויים לאכילה. בשלוש השנים הללו הפירות אסורים לחלוטין ונאסר ליהנות מהם בכל דרך שהיא. בסיום שנים אלו חל על הפירות דין נטע רבעי (= פירות קדושים שיש לאכלם בטהרה בירושלים.

דיני עורלה מובאים במשנה במסכת עורלה שבסדר זרעים. על המסכת יש תוספתא ותלמוד ירושלמי אך לא תלמוד בבלי.

לאחרונה, פותחו זנים רבים הנותנים פירות בשלים כבר בשלוש שנים הראשונות לעץ, ויש להזהר בזה. הרבנות הראשית מוציאה רשימת הפירות והמשקים הנמצאים בפיקוח. זה מועיל כאשר זהות המגדל בטוחה. אם לא ידוע, ישנן דעות שכל עוד רוב היבול מזן זה אינו ערלה, ניתן להקל. ויש המחמירים מאחוזים מסויימים ומעלה.

]]> https://jerusalemchabad.com/994_%d7%a2%d7%a8%d7%9c%d7%94/feed/ 0 פירות שנתברכה בהם https://jerusalemchabad.com/15747_%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%a0%d7%aa%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%9d/ https://jerusalemchabad.com/15747_%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%a0%d7%aa%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%9d/#respond Sun, 22 Oct 2017 00:00:00 +0000 https://jerusalemchabad.com/15747_%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%a0%d7%aa%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%9d/ א. בחמשה עשר בשבט – ראש השנה לאילנות – מנהג לאכול מפירות העץ והאילן, במיוחד מאותן הפירות שבהם נתברכה ארץ ישראל והם: ענבים, גפן, תאנים, רימונים, זיתים ותמרים (דבש).

ב. כשאוכלים אחד מ"שבעת המינים" שבהם נתברכה ארץ ישראל (כולל גם חיטה ושעורה – כלומר מיני מאפה שנעשו מדגנים אלו), צריך לברך מלבד הברכה הראשונה שלפני האכילה גם ברכה אחרונה (- ברכה מעין שלוש).

ג. לפני אכילת כל פרי הצומח על אילן מברכים "בורא פרי העץ".

ד. לאחר אכילת הפרי מברכים "בורא נפשות רבות".

ה. אם בין הפירות שנאכלו נמצאים גם פירות שבהן נתברכה ארץ ישראל (המוזכרים בהנ"ל – אות א'), צריך לברך אחר כך את הברכה האחרונה "על העץ ועל פרי העץ", ולא "בורא נפשות".

ו. אכלו את הפירות באמצע הסעודה, אין צורך לברך על הפירות ברכה אחרונה מיוחדת, ברכת המזון פוטרת ברכה זו.

ז. כשאוכלים פרי חדש בפעם הראשונה בעונת גידולו, מברכים תחילה ברכת "שהחיינו" ואחר כך את הברכה המתייחסת אל הפרי (שתי הברכות מברכים לפני אכילת הפרי).

]]> https://jerusalemchabad.com/15747_%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%a0%d7%aa%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%9d/feed/ 0 יש חיים בפירות יבשים https://jerusalemchabad.com/26594_%d7%99%d7%a9-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%9d/ https://jerusalemchabad.com/26594_%d7%99%d7%a9-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%9d/#respond Sun, 22 Oct 2017 00:00:00 +0000 https://jerusalemchabad.com/26594_%d7%99%d7%a9-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%9d/ איסור אכילת חרקים והזהירות מהם התחיל במתן-התורה ודנו בו בכל דור עד ימינו, כמוכח במשנה, בתלמוד, בפוסקים ובספרות במשך כל הדורות.

כיום, שיטות הגידול המסחריות בחלקות-ענק והאחסון בכמויות גדולות יצרו תנאים אידאליים להתרבות החרקים. ההדברה ברעלים הועילה חלקית (וגידלה זנים העמידים לה, או שגרמה להתרבותם של חרקים אויבים). כיום, שממעטים בה ועוסקים בהדברה ביולוגית ובגידול אורגני, החרקים מתרבים יותר מבכל זמן (ראוי לזכור שגם חרקים מתים אסורים באכילה).

הרשויות מסתגלות למציאות. למשל, התקן הישראלי לתמרים (ת"י 1251) מתיר הימצאותם של שישה חרקים למדגם של 60 תמרים, והתקן לתאנים (ת"י 1312) מתיר 10% תאנים נגועות בחבילה.

שיעור הנגיעות הגבוה ביותר נמצא אשתקד בתאנים (25-30 אחוז), לאחר-מכן המשמש (7-8 אחוז) והתמר (2-4 אחוז). בפירות הנמכרים בתפזורת, אחוזי הנגיעות גבוהים יותר מאלו שנמצאו בפירות הארוזים בשקיות. ככל שתנאי האחסון גרועים יותר, התרבות החרקים מתעצמת.

יש חרקים היורדים בשטיפה. על-כן מומלץ מאוד לשטוף את הפירות היבשים במים חמים. בייחוד יש להקפיד בצימוקים על שטיפה במים חמים והפרדתם זה מזה.

את התמר והמשמש אפשר לבדוק בקלות על-ידי פתיחת כל פרי לאורכו, והתבוננות אם יש חרקים בתוכו. בתמר לח יש פחות חרקים.

בתאנים המצב קשה, וככלל, עדיף להימנע מאכילתן. מי שמכיר את הרימה שבתאנה (זחל לבן-שקוף בעל ראש שחור, הדומה מאוד ל'שערות' של התאנה), יפתח כל פרי לאורך ולרוחב, יהפוך את הקליפה כלפי פנים ויחפשנה היטב בין ה'שערות', כדי לוודא שאין רימות – ורק אז יאכל.

]]> https://jerusalemchabad.com/26594_%d7%99%d7%a9-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%9d/feed/ 0