אחשוורוש חותם שנה שלישית למלכותו ועורך נשף חגיגי לכל העם הנמצא בשושן שנמשך על פני 180 ימים רצופים. המלך מצווה להביא לפניו את המלכה ושתי להראות את יופייה אך זו מסרבת ויועצי המלך אחשוורוש מייעצים לו להרוג את ושתי ולהחליפה באחרת.

פרק שני – אסתר המלכה.

תחרות יופי נפתחת ברחבי הממלכה למציאת מלכה חדשה למלך. מועמדות רבות נקבצות לעמוד למבחן אצל אחשוורוש. בין המועמדות נלקחה אחיינתו של מרדכי היהודי הלוא היא אסתר הדסה אשר נושאת חן בעיני המלך ומוכתרת למלכת פרס החדשה. מרדכי מצווה לבל תגלה את מוצאה היהודי.

מזימת רשע נרקמת בין שומרי שער בית המלך להתנקשות בחיי אחשוורוש הדבר נודע למרדכי היהודי שמעביר זאת לאסתר המלכה ואלו נתלים על עץ והדבר נכתב בספר הזיכרונות דברי הימים.

פרק שלישי – המן ושגעון גדלות

המן בן אמדתא האגגי מתמנה לבכיר השרים בממלכה ומצווה על כולם להשתחוות לו. כולם ממושמעים רק אחד לא! מרדכי היהודי מסרב לכרוע ברך. המן דורש את כבודו ומחליט להינקם לא רק ממרדכי אלא גם מכל העם היהודי, עם מרדכי, ומפיל גורל על התאריך לביצוע השמדה המונים של כל היהודים והתאריך הנבחר להשמדה הוא י״ג אדר. הדבר מקבל את אישור המלך וצו מלכותי נשלח לכל.

פרק רביעי – תשובה וצום

אבל כללי מוכרז אצל היהודים מרדכי קורע את בגדיו ושק ואפר יוצע לרבים. מרדכי שלוח לאסתר כי תתחנן אל המלך אך אסתר משיבה אין לבוא אל שער המלך ללא זימון מרדכי מעיר 'מי יודע אם לא לעת כזו הגעת למלכות?.. אסתר מסכימה אך מבקשת צומו עלי שלושה ימים ואז אגש אל המלך שלא כדת.

פרק חמישי – מהלכים דיפלומטיים.

אסתר מתקבלת אצל המלך במאור פנים שמבטיח למלא את בקשתה למשתה משולש עם המלך והמן. במשתה זה סוכם על מפגש נוסף למחרת. בצאת המן מן המשתה שוב פוגש המן את מרדכי בשער המלך שאינו משתחווה לו ומגיע לביתו זועף עד שזרש אשתו מציעה להקים עץ לתלות את מרדכי עליו והדבר מבוצע מיידית.

פרק שישי – המהפך

באותו הלילה נדדה שנתו של המלך, שציווה להביא ולקרוא לפניו מתוך ספר הזיכרונות ואז הוא שומע על הצלתו מהתנקשות בזכותו של מרדכי היהודי ומיד שואל המלך האם מרדכי תוגמל על כך? בתזמון מדוייק מגיע כעת המן לומר למלך שהכין עץ לתלות את מרדכי אך בטרם פצה את פיו שאלו המלך: מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו? והמן, שחשב על עצמו, ביקש לא פחות מלבישת בגדי המלך, רכיבה בסוס המלך בראש תהלוכה ברחובות שושן הבירה.. עוד לא כילה את דבריו ואחשוורוש ציווה את המן לעשות ככל שדיבר למרדכי היהודי.

פרק שביעי – מהפח אל הפחת

לאחר סבב מביש ברחובות שושן מגיע המן אל המשתה השני אליו זומן אמש בו מבטיח המלך לאסתר הכל, עד חצי המלכות. אסתר חושפת את מוצאה היהודי וכי כל עמה נתונים בגזרת השמדה  כשהיא מצביעה על המן כמתכנן וכמי שעומד מאחורי המזימה המרושעת וביקשה שיציל את חיי עמה. המלך כועס ומצווה לתלות את המן על אותו עץ שהכין למרדכי.

פרק שמיני – השלמת המהפך

מרדכי מתמנה משנה למלך וצו מלכותי מופץ אשר מתיר ליהודים לעמוד על נפשם, להלחם ולהרוג במבקשי רעתם.

פרק תשיעי – פורים לדורות

י"ג באדר, נקבע כיום הניצחון אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. עשרת בני המן נתלים גם הם ביום זה. וי"ד וט"ו אדר נקבעים לחג ההצלה הנקראים ימי הפורים שנקבעו לימי ששון משתה ושמחה קריאת המגילה ומתנות לאביונים.

פרק עשירי – גדולת מרדכי

ממלכת פרס מתפתחת תחת הנהגתו של מרדכי ותקופה זו מונצחת על דפי ההיסטוריה של פרס ומדי.

רוצים לקרוא את המקור? לחצו כאן למגילת אסתר לקריאה ולהורדה

תשובה: 'תענית אסתר', שחלה בי"ג באדר, מוקדמת השנה ליום חמישי, שהרי אין צמים בשבת (אלא כשיום-הכיפורים חל בשבת).

מי ששכח לצום ביום חמישי – יצום למחרת, בערב-שבת. אם חלה ברית-מילה ביום חמישי, רשאים כל המוזמנים לאכול בסעודת-המצווה (ואחריה) ולצום למחרת. ויש מהספרדים שלא נהגו להפסיק את הצום לסעודת הברית.

אין להביא את מגילת-אסתר לבית-הכנסת בשבת, אפילו במקום שיש בו עירוב, משום שאסור להכין דברים משבת ליום חול, אפילו בטרחה מועטת.

במנחה של שבת אין אומרים 'צדקתך', מכיוון שאין אומרים תחנון בערב פורים במנחה.

יש לזכור לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" קודם שהולכים לבית-הכנסת לקריאת המגילה.

את המגילה קוראים בבית-הכנסת לפני הבדלה (והקורא בביתו, או מי שזקוק ביותר לטעום משהו, יבדיל תחילה). הספרדים נהגו לברך 'בורא מאורי האש' תחילה, על ההנאה מהאור, מכיוון שגם הקריאה היא הנאה מן האור (וכמובן, לא יחזרו על הברכה בהבדלה).

כשחוזרים הביתה, ימצאו "שולחן ערוך". מוסיפים בסעודת 'מלווה-מלכה' לכבוד פורים, ויש נוהגים לאכול בליל פורים זירעונים, כאסתר המלכה בשעתה.