הנס
היוונים, שהשתלטו על ארץ-ישראל, התנהגו ככובשים נדיבים והציעו ליהודים זכויות אוטונומיות וחופש לנהל את חייהם כרצונם. הם "רק" דרשו מהיהודים להמיר את תורת ישראל וחוקיה בתרבות-הגוף ובנורמות-החיים של יוון.
משפחת מתתיהו החשמונאי הבינה היטב, כי בכך מבקש אנטיוכוס מלך יוון להביא לחיסולו של העם היהודי "מבלי לירות אפילו ירייה אחת". כך פרץ מרד החשמונאים נגד הצבא היווני האדיר.

והבלתי-ייאמן קרה: המעטים, החלשים, ניצחו את הרבים, הגיבורים, והיוונים גורשו מן הארץ ; הרוח גברה על החומר.

אולם כאשר טיהרו ההשמונאים את בית- המקדש ורצו לחדש את עבודתו, התברר, כי היוונים פתהו את כל כדי השמן הטהור, שבו היו מדליקים את המנורה, וטימאוהו בידיהם, ובשמן טמא אין להדליק את המנורה.
בנס, נמצא פך שמן שנותר חתום בחותמו של הכהן הגדול ושבו לא נגעו היוונים.
אך בפך-שמן זה היתה כמות שהספיקה ליום אחד בלבד. ואז אירע הנס הגדול. המנורה הודלקה – והשמן לא תמן שמונה ימים דלקה המנורה עד שהובא שמן חדש, טהור.

את נס חנוכה אנו חוגגים עד היום הזה ומציינים אותו באחת המצוות החשובות של חנוכה – הדלקת נרות בכל ערב מערבי החג, מתוך הלל ושמחה והודיה לבורא-העולם. מכיוון ששם החג הוא חנוכה – מלשון חינוך, יש לחנך את הילדים להדליק נרות בהדרם.

מאכלי החג
בנוסף להדלקת הנרות זכר לנס פה השמן נוהגים להרבות בחנוכה במאכלים מטוגנים בשמן, כמו לביבות וסופגניות. כמו כן נוהגים לאכול מאכלי-חלב, זכר לסיפור ההצלה על ידי יהודית בת יוחנן כהן-גדול.

דמי חנוכה
בכל אחד מימי החנוכה נוהגים לחלק דמי חנוכה. הטעם לזה: בחנוכה אנו מציינים את התחדשות התורה, לאחר שהיוונים רצו "להשכיחם תורתך", וילד המתחיל ללמוד, נותנים לו מתנות… בנר הרביעי או החמישי נוהגים להכפיל את הסכום.

משחק הסביבון
מקורו של משחק הסביבון קשור אף הוא בלימוד תורה של ילדי ישראל: כשאסרו היוונים ללמוד תורה היו הילדים עוברים על החוק ולומדים, וכאשר הייתה מגיעה ה"ביקורת" הוציאו את הסביבון, שעל ארבעת דפנותיו היו חרותים האותיות נ.ג.ה.ש. (ראשי-תיבות: נשיא גדול היה שמעון), ושיחקו. כיום נוהגים לשייך לאותיות אלו ראשי תיבות נוספים כמו: נס גדול היה פה (בארץ ישראל) או נס גדול היה שם (בחו"ל).

 הלכות חנוכה

מי מדליק נרות חנוכה?
נוהגים שכל בני הבית מדליקים נרות חנוכה.
נשים אף הן חייבות במצוות נר חנוכה לפי שאף הן היו באותו הנס, ואף גם הנס עצמו נעשה על ידי אישה, אלא שנהגו שאישה יוצאת ידי חובה על ידי בעלה, וכן הבנות לא מדליקות בפני עצמן.

מתי מדליקים את הנרות?
יש שנהגו להדליק לאחר השקיעה ויש שנהגו אחר צאת הכוכבים. מנהג חב"ד אחר שקיעת השמש, בין מנחה לערבית.
אם לא התאפשר להדליק בזמן, ניתן לקיים את המצוה כל זמן שבני הבית-ערים.

על הנרות לדלוק לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם.
נהגו הנשים שכל זמן שהנרות דולקים (דהיינו, לפחות כחצי שעה מההדלקה), שלא לעשות מלאכה, וזאת כדי שלא יסיחו את דעתן מהנס, עושין הן אותו שעה כיו"ט.

מתי הוא זמן ההדלקה בערב שבת ובמוצאי שבת?
ביום שישי מובן שיש להדליק את נרות החנוכה לפני הדלקת נרות שבת.
היות ומדליקים מוקדם מהרגיל, יש להוסיף כמות שמן שהנרות יספיקו לדלוק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. (לאחר כניסת השבת, אסור להזיז את החנוכיה ממקומה, ואם הניח מערב שבת ספר קודש על הכסא שעליו הנרות מותר יהיה לטלטל את הכסא לצד לאחר שיכבו הנרות.

במוצאי שבת, מדליקים נרות רק לאחר צאת השבת ולאחר הבדלה (בבית הכנסת, משום פרסום הנס, מדליקים לפני הבדלה).

היכן מניחים את החנוכיה?
מצוה להדליק בפתח רשות הרבים, משום פרסום הנס.
בחב"ד נוהגים להדליק על פתח החדר ולא על פתח החלון.

נוהגים להעמיד את החנוכיה מצד שמאל של פתח החדר, משום שבכך המזוזה תמצא בימין ונר החנוכה משמאל, נמצא האדם מסובב במצוות.

כמה נרות מדליקים ובאיזה סדר?
בלילה הראשון מדליקם נר אחד, בלילה השני מדליקים שנים וכך מוסיפים והולכים עד ללילה השמיני בו מדליקים שמונה נרות.
את הנרות קובעים בצד הימני של החנוכיה ומדליקים קודם את הנר הנוסף (הנר השמאלי) ולאחר מכן את הנרות הקודמים לו.

חוץ מנרות אלו מדליקים בכל לילה נר נוסף הנקרא 'שמש', אותו יש לקבוע באופן כזה שיבלוט מיתר נרות החנוכה כדי להדגש שאנו נהנים לאורו של השמש בלבד (ולא מאורם של יתר הנרות).

באיזו חנוכיה נדליק נרות?
ניתן להדליק בכל חנוכיה העשויה בכל חומר שהוא. צריך רק להקפיד, שיהיו נרותיה בגובה אחיד ובשורה אחת, וכן שיהיו הנרות מובדלים זה מזה, ולא יראו כאבוקה אחת.

במה מדליקים נרות?
המהדרים מדליקים את הנרות בפתיליות העשויות מצמר גפן הטבולות בשמן זית, שמן זה אורו צלול, ובו היו מדליקים את מנורת המקדש, אולם מותר להשתמש גם בשמנים אחרים או בנרות.

אלו ברכות מברכים לפני הדלקת נרות החנוכה?

1. ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו להדליק נר חנוכה.

2. ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

3. ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.

ביתר לילות החג אומרים רק את שתי הברכות הראשונות (ללא ברכת 'שהחינו').

לאחר מכן שרים 'הנרות הללו' :
הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות, ועל הניסים, ועל הנפלאות, שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, על-ידי כהניך הקדושים. וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד, כדי להודות ולהלל לשמך הגדול, על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישועותיך.

ושאר שירי חנוכה כמו: 'מעוז צור' ו'יוונים יוונים'.

מי שמנסה להעמיק בתכני החג נתקל במחסום של חוסר ידע. מי היו המכבים, על מה הם נלחמו, ואיך כל זה קשור להדלקת נרות בחנוכייה במשך שמונה ימים. אה, ויש גם את הפך הקטן, הסביבון ודמי חנוכה.

אז מה היה שם?

היה זה לפני שנים רבות, בימי בית-המקדש השני. עם ישראל ישב על אדמתו, האמין בכל לבו באלוקים וקיים את תורתו ומצוותיו. בבית-המקדש היה הכהן מדליק מדי בקר וערב את המנורה הטהורה, בת שבעת הקנים. היו הנרות דולקים ומפיצים אור קדוש ומופלא בכל העולם.

באותם ימים כבשו היונים את ארץ-ישראל. הם לא יכלו לשאת את העובדה, שהיהודים אינם ככל העמים וכי יש להם אמונה משלהם ואורח-חיים משלהם. ציוו היונים על היהודים לעזוב את אמונתם, להפסיק ללמוד תורה ולחדול לקיים את מצוותיה.

הם נכנסו לבית-המקדש וטמאו את כל כדי השמן הטהור שבו היו מדליקים את המנורה. שוב לא דלקו נרות המקדש ושוב לא האיר אורם המופלא.

מרד החשמונאים

ראו זאת מתתיהו החשמונאי ובניו והכריזו מרד נגד היוונים. הם אספו אליהם את כל היהודים שנשארו נאמנים לעמם ולדתם ויצאו להילחם ביוונים. צבא החשמונאים אמנם היה קטן וחלש, אבל ה' עזר להם והם הצליחו לנצח את היונים ולגרשם מהארץ.

אך אויה! כשנכנסו לבית-המקדש ורצו להדליק את המנורה – ראו כי כל השמן נטמא ואי-אפשר להדליק בו את המנורה הטהורה.

נס פך השמן

והנה נעשה נס. לפתע נמצא פך שמן קטן שאותו לא ראו היוונים ולא טימאו. אך כמות השמן שבו היתה יכולה להספיק ליום אחד בלבד. וראו זה פלא: השמן המועט הזה דלק שמונה ימים, עד שהובא שמן חדש וטהור!

ומאז ועד היום הזה אנו חוגגים את חג החנוכה שמונה ימים, מדליקים בכל שנה נרות-חנוכה שמונה ימים וזוכרים את הניסים המופלאים של אותם ימים גדולים.

בסידור אדמו"ר הזקן כתב: "המנהג הנכון לדבק הנרות או לתלות המנורה בעובי המזוזה בחלל הפתח". כך נהגו אדמו"רי חב"ד, להניח את החנוכייה בפתח אחד החדרים, לא בפתח הבית ואף לא בחלון.

הרבי מליובאוויטש הסביר, שנמנעו מלהניח בחלון משני טעמים: 1. רוב הדירות בבתי – קומות כיום הן "למעלה מעשרים אמה" (9.60 מטר), ואז אין היכר לבני רשות-הרבים. 2. ברוב החנוכיות יש דופן המסתירה את הנרות, ואז יהיה ה'פרסומי ניסא' רק בחוץ ולא בבית.

בהדלקה בערב שבת יש להיזהר שלא להגיע בשבת עצמה לידי הדלקה או כיבוי, וכן לידי טלטול מוקצה. מי שהדליק נר חנוכה סמוך לפתח, ייזהר לבל יפתח את הדלת בחופזה, שמא יכבו הנרות. אם הדלת פתוחה, יקפיד לסוגרה בנחת.

כיסא או שולחן שבכניסת השבת היה נר חנוכה מונח עליהם, אסורים בטלטול גם לאחר שהנרות כבו, מהדין ההלכתי "בסיס לדבר האסור". אם יודעים מראש שיזדקקו להזיז את הכיסא ממקומו, יש להניח עליו מבעוד יום חלה או גביע וכיוצא-בזה, כדי שהכיסא יהיה "בסיס לדבר האסור ולדבר המותר", ולאחר שכבו הנרות רשאים לטלטלו.

כשיש חשש לשריפה, עדיף להדליק בערב שבת נר חנוכה בפתח מרוחק, או במקום שאין הילדים עוברים בו.

בימי בית-המקדש השני גזר אנטיוכוס מלך יון, ששלט באותו זמן בארץ-ישראל, גזירות שמד רוחניות על העם היהודי. מטרתו היתה לנתק את העם משורשו ומשענתו, להוציא את ה"רוח" ממפרשיו ובכך למעשה להחליש את כוחו ואמונתו כשבסופו של דבר יבלע העם היהודי בין כל העמים. טובות הנאה רבות הובטחו למצטרפים החדשים לטקסי התרבות היונית ורבים נמנו בין אותם "מתיוונים".

מול כוונותיה הזדוניות של מלכות יון האדירה קמו מתיתיהו וחמשת בניו מכפר מודיעין ובסיסמת "מי לה' אלי!" הניפו את נס המרד בשלטון היוני ותרבותו האלילית. קראו להם חשמונאים או מכבים, על שם ראשי התיבות של הפסוק שחרטו על דגלם ; "מי כמוך באלים ה' (שם ה' מתחיל באות י). הנס המופלא אירע והמעטים גברו על הרבים, החלשים ניצחו את הגיבורים והיונים סולקו מן הארץ.

החשמונאים נכנסו להיכל המקדש שטומא בידי היונים. היה זה ביום כ"ה בכסלו ולציון תאריך זה נקרא חג הניצחון חנו-כ"ה. לכן מתחיל חג החנוכה מכ"ה בכסלו ונמשך שמונה ימים, עד לב' טבת .

מדוע שמונה ימים?

כשנכנסו החשמונאים למקדש וטיהרו אותו נוכחו לדעת כי על מנת להתחיל בעבודת הקודש חייבים למצוא שמן טהור שלא נטמא על ידי היונים כדי להדליק את מנורת המקדש. לשמחתם מצאו כד שמן קטן שהרשעים לא נגעו בו אך הכמות שבו היתה אמורה להספיק רק ליום אחד בלבד. ואז אירע נס נוסף והשמן שבכד הספיק לשמונה ימים עד שהביאו שמן חדש וטהור.

הדלקת נרות חנוכה

כדי לפרסם את דבר הנס הגדול שנעשה לנו אנו מדליקים נרות בכל אחד מערבי החג בפתחי הבית או חלונותיו. מצוה מן המובחר להדליק את החנוכיה בשמן זית בו אירע נס השמן אך גם נרות ושמנים אחרים כשרים. בלילה הראשון מדליקים נר אחד, בשני שנים, וכך בכל יום מוסיפים עוד נר אחד. את הנרות מדליקים עם צאת הכוכבים וזריזים מקדימים ומדליקים עם שקיעת החמה. על הנרות לדלוק לפחות חצי שעה אחרי צאת הכוכבים. את הנרות אנו מניחים לימיננו ומדליקים בנר מיוהד הקרוי "שמש". תחילה מדליקים את הנר השמאלי החדש שנוסף היום. לפני ההדלקה מברכים :

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו, וציוונו להדליק נר של חנוכה".

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה."

בפעם הראשונה שמדליקים מוסיפים את ברכת "שהחיינו".

תפילות מיוחדות

בכל אחד משמונת ימי החנוכה אנו קוראים "הלל שלם" לאחר תפילת העמידה של שחרית. כמו כן אנו מוסיפים בכל שלוש תפילות העמידה (שחרית, מנחה וערבית) ובברכת המזון את תפילת "על הניסים" המבטאת את מהותו של החג. כמו כן קוראים בכל יום קריאה מיוחדת בתורה.

מנהגי חנוכה

מאכלים מטוגנים בשמן – אכילת סופגניות או לביבות המטוגנות בשמן הם זכר לנס פך השמן.

דמי חנוכה– נס הנוכה פתח מחדש את הדרך ללמוד תורה בחופשיות וללא פחד. לכן נוהגים לתת לילדים מעות כדי לעודדם ללמוד. בכלל חנוכה הוא מלשון חינוך ולכן מחנכים את הילדים בקיום מצוות הצדקה בדמי חנוכה שקיבלו, ויש שנוהגים לחנכם אף בהדלקת נרות חנוכה בפתח חדריהם.

סביבונים – על אף שהיונים אסרו באיסור חמור על היהודים ללמוד תורה היו ילדי ישראל לומדים בהחבא תוך כדי מסירות נפש. כשהיו שומעים את צעדיהם של היונים היו מסתירים את ספרי הלימוד ומשחקים בסביבונים.

כדי לפרסם את דבר הנס הגדול שנעשה לנו אנו מדליקים נרות בכל אחד מערבי החג בפתחי הבית או חלונותיו.

מצוה מן המובחר להדליק את החנוכיה בשמן זית בו אירע נס השמן אך גם נרות ושמנים אחרים כשרים.

בלילה הראשון מדליקים נר אחד, בשני שנים, וכך בכל יום מוסיפים עוד נר אחד. את הנרות מדליקים עם צאת הכוכבים וזריזים מקדימים ומדליקים עם שקיעת החמה. על הנרות לדלוק לפחות חצי שעה אחרי צאת הכוכבים. את הנרות אנו מניחים לימיננו ומדליקים בנר מיוחד הקרוי "שָמָש". תחילה מדליקים את הנר השמאלי החדש שנוסף היום.

ברכות הדלקת נרות חנוכה

לפני הדלקת הנרות מברכים:

ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר חנוכה.

ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, שעשה נסים לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה.

בערב הראשון (או כשמדליקים בפעם הראשונה השנה) מוסיפים ומברכים:

ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

לאחר הדלקת הנרות אומרים:

"הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות, ועל הניסים, ועל הנפלאות, שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, על-ידי כהניך הקדושים. וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד, כדי להודות ולהלל לשמך הגדול, על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישועותיך"

אומרים 'הנרות הללו', אבל אין שוהים חצי שעה ליד הנרות מפאת חוסר קוצר הזמן. בהדלקה בבית-הכנסת כדאי לדאוג למניין בשעת ההדלקה, אבל אם הזמן מתאחר, מדליקים גם ללא מניין, ובברכה.

במוצאי-שבת, יש נוהגים להקדים את תפילת ערבית, כדי לקיים בהקדם האפשרי את מצוות הדלקת הנרות; אולם אין להקדים לפני זמן 'צאת השבת'.

בבית-הכנסת מדליקים נר-חנוכה לפני ההבדלה ולפני אמירת 'עלינו לשבח'. (ואם המדליק שכח לומר 'אתה חוננתנו' בתפילת שמונה-עשרה, יאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" בטרם ידליק). בבית, למנהג אשכנז מדליקים לפני ההבדלה. למנהג הספרדים והחסידים, וכן מנהג חב"ד, מדליקים מיד אחרי ההבדלה, אחרי הברכה האחרונה שעל היין. לאחר הדלקת הנרות אומרים 'וייתן לך'. כמובן, אי-אפשר לברך 'בורא מאורי האש' על נר חנוכה, שאסור ליהנות לאורו.

בנר זה אין קדושה, ומותר להדליקו על-ידי קטן שטרם הגיע לגיל חינוך. גם אם רבים בני-הבית המדליקים, יש לייחד 'שמש' לכל אחד ואחד מהם.

מעמידים את השמש למעלה מן הנרות, וכתבו רמז בזה, על-פי הפסוק "שרפים (=השמש המדליק) עומדים ממעל לו", כי מלבד השמשים יש בסך-הכול ל"ו (36) נרות בחנוכה.

טעמים נוספים להדלקת ה'שמש': שלא להיכשל בהדלקת נר מנר (אם משתמשים בקיסם או בגפרור) ; השמש מייצג את הכוהן המדליק את הנרות (ולכן מקומו למעלה מן הנרות, אף שהוא משרת אותם). שני טעמים אלו מסבירים מדוע נוהגים להדליק על-ידי 'שמש' גם כשיש תאורת חשמל בחדר, וגם כשמדליקים ביום בבית-הכנסת.

מהרי"ל (אבי מנהגי אשכנז) נהג, וכן מנהג חב"ד, להדליק נרות חנוכה בשמן-זית, וה'שמש' הוא נר של שעווה. הטעמים לזה:

1. מכיוון שאין זה נוח לטלטל שמן ופתילה, ואילו נר שעווה הוא שני בחשיבותו לשמן-זית.
2. כדי לעשות היכר נוסף בין השמש לנרות חנוכה. והמדליקים נרות בחנוכייה, ידליקו שמש השונה מהנרות באורכו או בצורתו.