א. בכל ימי חג הסוכות אסור לגברים מגיל בר מצווה לאכול מחוץ לסוכה כל מאכל או תבשיל של לחם או מיני מזונות, בגודל ביצה ויותר.

 ב. בליל ראשון של החג (בחוצה לארץ גם בליל שני של החג) מחוייבים לאכול בסוכה חלה או לחם בגודל זית (בערך כחצי ביצה), אף אם לא רעבים וגם כאשר גשמים יורדים ואי אפשר לחכות עד אשר יעבור הגשם.

 ג. ביתר ימי החג, אם יורדים גשמים באופן אשר יתקלקלו המאכלים – פטורים מלאכול בסוכה.

 ד. כל סעודה הנאכלת בסוכה מברכים לאחר ברכת "המוציא" או "בורא מיני מזונות" גם את ברכת "לישב בסוכה". אולם אם לא יצאו מהסוכה בין ארוחה אחת לשני’ – מספיקה ברכת לישב בסוכה של הארוחה הקודמת אף לזו.

 ה. נשים פטורות מלאכול בסוכה.

 ו. עד לאחר שמחת תורה אסור להשתמש בדפנות הסוכה או בסכך שעלי’, לכל תשמיש שהוא.

ז. החל מיום ראשון של החג עד הושענא רבה (ועד בכלל), פרט לשבת, צריך לברך כל יום על האתרוג והלולב (על נטילת לולב).

ח. לפני הברכה לוקחים ביד ימין את הלולב המאוגד עם ההדסים והערבות, מברכים ברכת "על נטילת לולב" (בפעם הראשונה גם "שהחיינו") ואחר כך נוטלים את האתרוג ביד שמאל. מקרבים אותו ליד הלולב ומיניו ומנענעים אותם.

 ט. אם אין אתרוג בבוקר, אפשר לברך אף אחר-כך כל עוד מאיר היום.

 הושענה רבה

א. היום השביעי של סוכות נקרא "הושענה רבה". בלילה שלפניו ערים כל הלילה ואומרים "תיקון".

 ב. בבוקר בתפלת שחרית אומרים את כל ההושענות, ואח"כ חובטים ב"הושענה" (אשר מורכבת מחמשת בדי ערבה) חמש פעמים על גבי הקרקע.

התנאים לסוכה כשרה

א. הסוכה חייבת להיות תחת כיפת השמים. ב. יש להקים תחילה את הדפנות ורק אח"כ לשים את הסכך. ג. לכתחילה צריכות להיות לפחות שלוש דפנות חזקות ובדיעבד מספיקות שתי דפנות בתוספת דופן שלישית ברוחב כ3- אינטש לפחות. ד. הסכך חייב להיות מגידולי קרקע שנתלשו ממקום גידולם. ניתן להשתמש במחצלאות שנעשו במיוחד לצורך הסכך ולא נעשה בהם כל שימוש אחר. ה. יש לדאוג לסכך סמיך, כדי שבשעת צהרים יהיה בסוכה יותר צל משמש.

ארבעת המינים

נאמר בתורה (ויקרא כ"ג) : "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר (אתרוג), כפות תמרים (לולב) וענף עץ עבות (הדס), וערבי נחל…". על מה יש להקפיד בבחירת ארבעת המינים?

על האתרוג להיות הדור ונאה כשמו "פרי עץ הדר", בעל צורה מגדלית: החלק התחתון, בו נמצא העוקץ, רחב, והחלק העליון, בו נמצא בדרך כלל הפיטם, צר יותר. על האתרוג להיות שלם וללא פגימות, ומקפידים לקנות דוקא אתרוג שאינו מורכב מזנים שונים. יש כמובן להזהר שלא לקחת בטעות לימון (ההבדל ביניהם מצוי בקליפה: הלימון חלק יותר ואילו בקליפתו של האתרוג ישנם שקעים ובליטות). חסידי חב"ד מהדרים אחר אתרוגים מסוג "קלברי", שמקום גידולם באיטליה.

הלולב – גדל בראש עץ הדקל. הידורו מתבטא בישרותו ובצמידות עליו. יש להקפיד כי הענף המרכזי לא יהיה מפוצל.

הדס – יש ליטול שלושה ענפי הדס. הידור ההדס הוא בהיותו "משולש", דהיינו שבכל נקודת מוצא של העלים יהיו שלושה עלים היוצאים מאותה נקודה עצמה.

ערבה – נוטלים שתי ערבות. קני הערבה הם בדרך כלל אדמדמים והעלים צרים וארוכים. גם כאן יש להזהר שלא להחליף אותם בעלי האקליפטוס הדומים במקצת לערבות. יש לשמור על הערבות לבל יתיבשו ולכן נוהגים מדי פעם להחליפם בימי חול-המועד.

בערב החג נוהגים להכנס לסוכה ולאגד את ארבעת המינים ביחד, כאשר שדרת הלולב מופנית כלפי האוגד (באופן האגידה קיימים מנהגים שונים).

חובה ללבוש בגדים נאים וחגיגיים, משום שמחה (ויש המחייבים ללבוש בגדי שבת). נהוג שבכל ימי חול-המועד פרוסה על השולחן מפה נאה, כמו ביום-טוב.

רצוי לאכול בכל יום סעודה של לחם. מכיוון ש"אין שמחה אלא ביין" – חובה (על הגברים) לשתות 'רביעית' יין (או מיץ ענבים) בכל יום מימי החג. רצוי לאכול ('כזית') בשר בהמה, ולפחות לאכול בשר עוף. חז"ל דיברו קשות על "המבזה את המועדות" – שנוהג בהם מנהג חול באכילה ושתייה.

על ראש המשפחה מוטלת החובה לשמח את אשתו וילדיו ואת כל הנלווים אליו. "כיצד משמחן? הקטנים – נותן להם קְלָיות ואגוזים (=ממתקים), והנשים – קונה להן (אפילו בחול-המועד) בגדים ותכשיטים כפי ממונו", ולפחות נעליים חדשות לכבוד החג.

ככלל, לא דיי בפעולות המתחייבות לשם שמחה, אלא על האדם להיות בשמחה כל שעות היום, וגם השרוי בצער חלילה, אסור לו לעשות במועד דבר שעלול להרבות את צערו.

בחול-המועד יש להוסיף בלימוד התורה. הראשונים הביאו את דברי התלמוד הירושלמי: "כלום אסור לעשות מלאכה (בחול-המועד), אלא כדי שיהיו אוכלין ושותין ושמחים ויגעים בתורה…".

התוכן באדיבות:
צעירי אגודת חב"ד
© כל הזכויות שמורות

את האתרוג עדיין לא ניקח, והסיבה לכך היא משום הכלל "כל המצוות מברך עליהן ועובר לעשייתן", ואם ניקח את האתרוג הרי שכבר עשינו את המצווה ועדין לא בירכנו.

עומדים לכיוון מזרח ואומרים את הברכה:

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב"

ביום הראשון בו נוטל לולב השנה מוסיפים:

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה"

לאחר מכן לוקחים את האתרוג ואוחזים ביד שמאל, מצמידים את הלולב והאתרוג יחד ומנענעים אותם לכל הכיוונים, קדימה, אחורה ימינה, שמאלה, למעלה ולמטה.

שימו לב: בשבת לא נוטלים לולב